עריכת הדף "אכילה לפני התפילה"

{{תפילה}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור "על לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפלו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] פ"ב.}}. אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור{{הערת שוליים|משנה ברורה  המוכיח מגמרא מפורשת במסכת ברכות.}}

נפסק ב[[שולחן ערוך]] כי הרעב והצמא הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר על פסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]]  והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת , בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אג"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], חי"ד ה'רפג.}}. 

אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו שיהיה בדיוק בכמות הרצויה, לא להרבות ולא למעט. הרבי אמר פעם לחסיד שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: "אבער ס'זאל זיין געגעס'ן", היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הרבות האכילה יותר מהצורך, מסופר כי אחד מנשיאי חב"ד הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לשנה בא החסיד ואמר שיש לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה מתנגד. ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערת שוליים|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]].}}

[[הרבנית רבקה]] ע"ה חלתה בהיותה כבת 18 שנה [שנת תרי"א]. ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה. הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, הלוא הוא האדמו"ר ה"צמח צדק", אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות. בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו"ר ה"צמח צדק" באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד.{{הערת שוליים|1=[[היום יום]].}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]