עריכת הדף "נחליאל"

'''נחליאל'' הוא יישוב דתי במערב בנימין. מאז שנת [[תש"נ]] קיימת ביישוב קהילה חב"דית חשובה, ובעבר פעלה אף ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום.

==היסטוריה==
היישוב הוקם בשנת [[תשד"מ]] על ידי תנועת [[פועלי אגודת ישראל]], והשתייך אליה.

בתחילה מנתה הקהילה ביישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי 'חרדי לאומי'.

היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 650 מטרים, ואף ניתן לראות את שפלת החוף ממנו. האוויר צח וצונן, היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מ[[אשדוד]] ועד [[חדרה]]. והדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים וסובבות בינות שיפולי הרים ועמקים וואדיות.

==הקהילה החב"דית==
בשנת [[תש"נ]] צץ רעיון נועז במוחו של הרב [[שמואל תעיזי]], שהחליט לחפש מקום של תורה, יחד עם מקום בו יוכלו משפחות חב"דיות צעירות לקנות דירות ולחיות באיכות חיים מבלי שיפלו למעמסה כלכלית על הוריהם.

מחיריהן של דירות המגורים באזור השפלה היו בעלייה. הוא הבין כי בתים יחד עם איכות חיים במחיר השווה לכל נפש, יוכל למצוא רק ביהודה ושומרון. כשהגיע למסקנה הזאת החל 'לחרוש' את היישובים השונים ביש"ע, במטרה לבדוק ולהתרשם אם יש בסיס לרעיונו.

במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש. למרות היופי וההדר של היישוב, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא ולגור. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, איכות חיים נדירה ומקום מרהיב עין - במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]].

הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב. אין צורך לומר שהרעיון התקבל אצלם בהתלהבות רבה.

לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}.

בעקבות עידודו של הרבי וההוראה למהר את העניין ('הזמן גרמא'), נפתח באופן מיידי רישום לישיבה קטנה ביישוב, שקמה כעבור חודש ימים בלבד.

עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי.

ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שנחסמה פעמים רבות מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, ובשביל כל דבר קטן היה צורך ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים.

ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח,