עריכת הדף "נחליאל"

{{קהילת חב"ד|
|שם=נחליאל
|תמונה=[[קובץ:נחליאל 1.jpg|250px]]
|כתובית=היישוב במבט מלמעלה
|עיר=היישוב נחליאל, חבל בנימין
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מייסדי הקהילה=הרב [[שמואל תעיזי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[משה יהודה שלום וויייס]]
|מוסדות בקהילה=[[תומכי תמימים נחליאל]]
|מספר משפחות בקהילה=
|ראו גם='''ראו גם:'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[קטגוריה|אישים בנחליאל]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''נחליאל''' הוא יישוב דתי במערב בנימין. מאז שנת [[תש"נ]] קיימת ביישוב קהילה חב"דית חשובה, ובעבר פעלה אף ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום.

==היסטוריה==
היישוב הוקם בשנת [[תשד"מ]] על ידי תנועת [[פועלי אגודת ישראל]], והשתייך אליה.

בתחילה מנתה הקהילה ביישוב כ-10 - 20 משפחות בלבד, ונשאה אופי 'חרדי לאומי'.

היישוב בנוי בפסגת הר בגובה 650 מטרים, ואף ניתן לראות את שפלת החוף ממנו. האוויר צח וצונן, היישוב בנוי בפסגת אחד ההרים בלב שטח יהודה ושומרון, בגובה 650 מטרים מעל פני הים ומשקיף על חבלי ארץ רחבים, ואף ניתן לראות ממנו את שפלת החוף - מ[[אשדוד]] ועד [[חדרה]]. הדרכים המובילות אליו מטפסות על הרים מוריקים, וסובבות בינות לשיפולי הרים, עמקים וואדיות.

==קהילת חב"ד==
בשנת [[תש"נ]] צץ רעיון נועז במוחו של הרב [[שמואל תעיזי]], שהחליט לחפש מקום של תורה, יחד עם מקום בו יוכלו משפחות חב"דיות צעירות לקנות דירות ולחיות באיכות חיים מבלי שיפלו למעמסה כלכלית על הוריהם.

מחיריהן של דירות המגורים באזור השפלה היו בעלייה. הוא הבין כי בתים יחד עם איכות חיים במחיר השווה לכל נפש, יוכל למצוא רק ביהודה ושומרון. כשהגיע למסקנה הזאת החל 'לחרוש' את היישובים השונים ביש"ע, במטרה לבדוק ולהתרשם אם יש בסיס לרעיונו.

במקום התגוררו אז אחד עשר משפחות שהיו על סף ייאוש. למרות היופי וההדר של היישוב, היו בעיות מהבחינה הכלכלית ואנשים חדשים לא הוסיפו לבוא להתגורר במקום. כשהגיע למקום, מצא הרב תעיזי יישוב תורני, איכות חיים נדירה ומקום מרהיב עין - במרחק של כ-20 דקות נסיעה בלבד מהמרכז, [[ירושלים]] ו[[תל אביב]].

הרב תעיזי הציע לפרנסי היישוב את הרעיון להקים מוסד חינוכי חב"די ביישוב ולהביא משפחות צעירות נוספות שפרנסתן תהיה מהמוסד, וכך יתחזק היישוב. אין צורך לומר שהרעיון התקבל אצלם בהתלהבות רבה.

לאחר שסיכם את עקרונות היישוב, שלח הרב תעיזי פקס בקשת ברכה לרבי. באופן מפתיע, תוך שעות מספר התקבלה תשובת וברכת הרבי הנחרצת: {{ציטוטון|יהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, והזמן גרמא}}.

בעקבות עידודו של הרבי וההוראה למהר את העניין ('הזמן גרמא'), נפתח באופן מיידי רישום לישיבה קטנה ביישוב, שקמה כעבור חודש ימים בלבד.

עם הקמת הישיבה עברו ליישוב כ-15 משפחות חב"דיות, רובן זוגות צעירים. הגברים שמשו בתפקידים בישיבה; ר"מים, משגיחים, משפיעים, מדריכים וצוות גשמי.

ראשוני המתיישבים נתקלו בקשיים רבים: ליישוב הייתה דרך כניסה אחת, שיצאה משימוש פעמים רבות כשנחסם הציר מסיבות ביטחוניות. שירותים כללים, מרפאה, מוסדות חינוך ואפילו מכולת בסיסית לא היו ביישוב, ובשביל כל דבר קטן היה צורך ליסוע מרחק רב ליישובים הסמוכים.

ההתיישבות החב"דית נתנה תנופה ליישוב הזנוח, שהלך והתפתח בהדרגה. עם השנים עלתה בהתמדה האכלוסיה ביישוב, שהלך והתפתח אף מבחינה גשמית.

עם השנים הפך היישוב לאבן שואבת לקהילות חרדיות ותורניות רבות, ואף נפתחו בו גנים, ישיבות ומוסדות חינוך שונים.



==ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים נחליאל}}
כאמור, מייד עם הקמת הקהילה נפתחה במקום ישיבה, שהיוותה את מרכז ועוגן היישוב החב"די, ונועדה למקום עבודה למתגוררים בו.

הישיבה נשאה אופי מיוחד וראשון מסוגו, שנועד להוות בית גידול חסידי וירא שמיים המותאם לבחורים חב"דיים שהתקשו במסגרות הרגילות באותה תקופה, בעזרת שיטת חינוך ייחודית ונוף ואווירת היישוב הייחודי עצמם.