עריכת הדף "שלימות המצוות על פי חסידות"

'''שלימות המצוות''' היא תכלית ביאת ה[[משיח]],  שאז יהיה קיום התורה ומצוות בשלימות, "כמצות רצונך". 

==מקורות בתנ"ך== 
ב[[חסידות]] מובא מקור על זה במדרש ספרי על הפסוק "ואבדתם מהרה מעל הארץ", מובא מקור נוסף לחשיבות קיום ה[[מצוות]] גם בעתות [[גלות]] ופיזור. המדרש, המיוחס לדברי [[רבי יוחנן]], קובע כי אף ש[[הקדוש ברוך הוא]] מביא את ישראל ל[[גלות]] מארצם, עליהם להישאר מצוינים ב[[מצוות]]. רעיון זה אינו מתייחס רק ל[[קרבנות]], אלא לכלל [[מצוות]] ה[[תורה]]{{הערה|ראה גם תורת מנחם תשמ"ג ח"ג ע' 1476.
.}}.

הספרי מדמה את המצב למלך שכעס על אשתו ושלח אותה לבית אביה. המלך מצווה עליה להמשיך ולהתקשט בתכשיטיה, "וכשתחזרי לא יהו עליך חדשים". בדומה לכך, [[הקב"ה]] אומר ל[[ישראל]]: "בני, היו מצוינים במצוות, שכשאתם חוזרים לא יהיו עליכם 
חדשים". כלומר, קיום ה[[מצוות]] ב[[גלות]] מבטיח שהן לא יהפכו לזרות וחדשות עם השיבה ל[[ארץ ישראל]], אלא יהיו מוכרות וטבועות בלב העם.

חיזוק לדברים אלו מובא מדברי [[הנביא ירמיהו]] {{הערה|פרק ל"א, פסוק כ'.}}: "הציבי לך ציונים". פסוק זה מפורש במדרש כמתייחס למצוות שישראל מצוינים בהם, כלומר, המצוות מהוות מעין "ציוני דרך" וסימני היכר המלווים את [[עם ישראל]] 
לאורך כל ההיסטוריה, גם בתקופות קשות של גלות ונדודים.

רעיון זה מדגיש את תפקיד ה[[מצוות]] כשומרות על זהותו של [[עם ישראל]] ומבטיחות את המשכיות הקשר שלו עם [[הקדוש ברוך הוא]] ועם תורתו, ללא תלות במקום או בזמן. הן מהוות גשר המחבר את העבר, ההווה והעתיד של העם, ומכינות אותו ל[[גאולה]] שלמה ולשיבה ציון.

בפשטות דברי הספרי מציגה את קיום ה[[מצוות]] בזמן ה[[גלות]], מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כ"ציונים" – סימנים. אולם, בכתבי ה[[חסידות]] מוסבר שבעומק העניין, גם כלל ה[[מצוות]] כיום (כולל אלו שקוימו בזמן [[בית המקדש הראשון]] והשני]]) הן בגדר "ציונים" בלבד. הן משמשות כסימן וזיכרון לקראת קיום ה[[מצוות]] השלם והמושלם שיתקיים בעתיד, לאחר ה[[גאולה]]. כמו כן, במקומות רבים מבואר על פי הספרי שה[[מצוות]] שאנו מקיימים כיום הן בבחינת "[[חינוך]]" והכנה ל[[מצוות]] העתידיות. חשוב להבין שכל זה לא גורע במאומה מהחיוב המוטל עלינו לקיים את המצוות כעת.

מאידך גיסא, ישנה מעלה יתרה דווקא ב[[מצוות]] שאנו מקיימים כיום ב[[גלות]]. הן אלו הגורמות להשלמת מצב של "כמצוות רצונך" – רמת קיום [[מצוות]] מושלמת שתתגלה [[לעתיד לבוא]]. אף על פי שעיקר קיום ה[[מצוות]] באופן של "כמצוות רצונך" יהיה רק בעתיד, ההכנה לכך מתבצעת על ידי קיום ה[[מצוות]] כיום, בתכלית השלמות האפשרית בזמן ה[[גלות]].

בנוסף, מכיוון שכל העניינים העתידיים הם נצחיים, הם נצחיים גם "למפרע" (כלומר, קיימים באופן נצחי גם בדיעבד). לכן, ייתכן ש"מעין העניין דכמצוות רצונך" – סוג של התחברות או טעימה מאותה שלימות – יכול להתקיים כבר עכשיו.

בפרט, כאשר האדם חדור במחשבה, ברצון ובתשוקה עזה לעניין ה[[גאולה]], "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא". כתוצאה מכך, עבודתו הרוחנית מגיעה לתכלית השלמות, באופן המדמה את השלמות של "כמצוות רצונך".

==מקורות בהלכה==
[[הרמב"ן]], בפירושו לספר [[ויקרא]] {{הערה|י"ח, כ"ה}}, מסביר את חובת קיום המצוות ב[[גלות]]. הוא קובע שהפסוק "ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו'" {{הערה|דברים י"א, י"ח.}} אינו מחייב את [[עם ישראל]] ב[[גלות]] בכל המצוות, אלא רק ב"חובת הגוף" – מצוות כמו [[תפילין]] ו[[מזוזות]].

[[הרמב"ן]] מפרש שמטרת קיום מצוות אלו ב[[גלות]] היא "כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ". כלומר, הן נועדו לשמר את הקשר ל[[מצוות]], כך שלא תהיינה זרות עם השיבה ל[[ארץ ישראל]]. הוא מדגיש ש"עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'".

לפיכך, המצוות שאנו מחויבים בהן כיום ב[[גלות]], גם אם הן מדאורייתא, נחשבות ל"ציונים" (וסימן) בלבד. הן מהוות הכנה לקראת קיום ה[[מצוות]] המלא והשלם, כפי שיהיה [[לעתיד לבוא]], כשנחזור ל[[ארץ ישראל]].
==מקורות בחסידות==
א. בתפילת המוספין (של [[שבת]] ו[[יום טוב]] ו[[ראש חודש]]) אנו אומרים אודות הזמן ד[[לעתיד לבוא]], "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו ... נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך{{הערה|ועד"ז במוסף ר"ח אנו אומרים גם "ושעירי עזים נעשה ברצון". כמובא במאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' קמג. דרך חיים צח, רע"א.}}". 

ומבואר הפירוש בזה בכמה מקומות בחסידות{{הערה|תו"א פ' ויחי מו, א אילך. תו"ח ריש פ' ויחי (צה, א-ב. צו, ג ואילך). דרך חיים צז, ג ואילך. קג, ב ואילך. אור התורה בראשית ח"ו ע' תתשכח, ב ואילך. ח"ז ע' תתתסח, ב ואילך. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך.}}, 

שדוקא "שם" (דהיינו לעתיד לבוא) יהיה הקרבת הקרבנות "כמצות רצונך", בתכלית השלימות כפי רצונו של [[הקדוש ברוך הוא]], מה שלא היה כן גם בזמן בית המקדש הראשון והשני, וגם אפילו בזמן אדם הראשון קודם החטא.

ופירוש "כמצות רצונך" הוא, שעל ידי קיום התורה ומצוות [[לעתיד לבוא]] תקיים בשלימות הרצון (והתענוג{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' תיט. לקו"ש חכ"ח ע' 284 הערה 51. תורת מנחם תשכ"ד ח"ב ע' 184. תשמ"ה ח"ג ע' 

1725. תשמ"ו ח"ד ע' 158. תשמ"ז ח"ג ע' 365. אמנם ראה תשמ"ט ח"ג ע' 105 הערה 31.

}}.) שיש לה' בתורה ומצוות.

ואף על פי שבתפילת המוספין מדובר רק אודות הקרבת הקרבנות [[לעתיד לבוא]], מכל מקום מתוכן הענין מובן שכן הוא גם לגבי קיום כל המצוות, (ועל דרך זה [[שבע מצוות בני נח|ז' מצוות בני נח]]{{הערה|תורת מנחם תשמ"ו ח"ג ע' 168.}}), שרק לעתיד לבוא יתקיימו "כמצות רצונך".

[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
== הערות שוליים ==