עריכת הדף "משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה"


==בראשית==
[[ה'תשי"ד]] הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר"{{הערה|בראשית (א) תשי"ד, סי"ב.}}.

סיום ההפטרה{{הערה|בראשית (א) תשי"ז ס"ו.}}

==בשלח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דבורה הנביאה]], וב[[שביעי של פסח]] אודות השירה של [[דוד המלך]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.

דווקא שירת דבורה{{הערה|יו"ד שבט תשי"ז סכ"ז.}}, ההפטורה של אישה{{הערה|מוצ"ש יא שבט תשח"י סי"ז.}}

==פינחס==
הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה ד[[מלמטה למעלה]]{{הערה|פינחס תשכ"א ס"ב.}}.

שבת הראשונה של [[בין המצרים]], השייכות{{הערה|פינחס תשכ"א ס"ח.}}.
 
==מסעי==
פעם [[הרבי הרש"ב]] קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".

גם בשנת [[ה'תשמ"א]] חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של '''מטות ו'''מסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של [[הפרטרה של שבת ראש חודש]]. ב[[יומנים]] הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך {{הערה|ש"פ וארא תשמ"ב, התוועדיות ע' 747.}} והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.

מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.

==מחר חודש==
ההוראה שלא להתיאש{{הערה|משפטים תשט"ו סי"א.}}

==החודש==
ה[[נשיאי חב"ד|נשיאים]] אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא.

בשנת [[ה'תשי"א]] הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.

==שביעי של פסח==
הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של [[דוד המלך]], וב[[פרשת בשלח]] אודות השירה של [[דבורה הנביאה]]{{הערה|בשלח תשי"ד סי"ז.}}.

==אחרון