עריכת הדף "מאיר ריבקין"

הרב '''מאיר ריבקין''' (נולד בשנת [[תרנ"ט]]-נפטר בשנת [[תשל"ה]]) היה חסיד של [[הרבי הרש"ב]] [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"ץ]] [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|והרבי]], [[הבריחה הגדולה|בבריחה הגדולה]] מ[[רוסיה]] ברח יחד אם שאר [[חסידי חב"ד]] וגר ב[[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. 

== תולדות חיים ==
נולד בבחג הסוכות של שנת [[תרנ"ט]] כשמיני במשפחתו בעירת הכורים חוטימסק שב[[רוסיה]] לאביו הרב [[נחמן יהושע ריבקין|נחמן יהושע]] ולאמו מרת איידל.

כל פעם כאשר היה אירוע אנטישמי בסביבה היה יוצא אם אביו להכות בגוים.

במרתף בביתו היו [[שחיטה|שוחטים]] עופות, ותפקידו היה להיות הצופה כדי לראות אם [[ק.ג.ב.|המשטרה]] באה.

לקראת [[פסח|חג הפסח]] רצו לאפות בביתו [[מצה|מצות]] וכדי שלא יגלו את המרתף על ידי העשן בנה צינור שהגיע מהתנור עד לערובה המרכזית של הבניין.

התחתן אם מרת חיה לבית אגרשקין לאחר החתונה גרו ב[[הומיל]].

בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] על ידי [[עשלונים|העשלונים]] יחד אם עוד חמש מאות משפחות מ[[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] במהלך [[הבריחה הגדולה מרוסיה|הבריחה הגדולה]].

לאחר מכן הגיע ל[[אוסטריה]] ומשם עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] ובהתחלה היה ב[[פרדס חנה]] ולאחר מכן הגיע ל[[כפר חב"ד]] והיה חלק משבעים המשפחות שיסדו אותו.

[[הרבי]] הורה לו לעבוד בחקלאות והוא גידל בצל תרנגולים ושוורים, פעם השור נתן לו נגיחה והוציא לו את העין ומאז הלך אם רטיה בעין, בעקבות כך רצה לעזוב את החקלאות אך [[הרבי]] הורה לו להמשיך למרות הכול.

היה [[ירא שמים]] והקפיד תמיד לשבת בבית הכנסת המרכזי במרפסת הכניסה ולענות בקול כדי שהנשים ידעו איפה הקהל נמצא ויכלו לענות.

שהיה בן למעלה משבעים חלה בדלקת ריאות שהסתבכה וב[[י"ט באלול|י"ט אלול]] [[תשל"ה]] בהיותו בן 78 [[מיתה|נפטר]] ונטמן [[הר הזיתים|בהר הזיתים]].