עריכת הדף "תענית חלום"

'''תענית חלום''' הינו מנהג הלכתי אשר לפיו אדם שחלם חלום רע מתענה על מנת לבטל את הגזירה.

== סיבת התענית ==
התענית באה בהמשך לחלום (ראה בהמשך רשימת החלומות) רע, אשר על פי הלכה צריך האדם להתענות עליה.

המקור הוא מהכתוב בגמרא "'''יפה תענית לחלום כאש לנערת'''" כלומר שאדם החולם חלום רע הרי זה גזירה מן השמיים, וכמו שהאש מכלה את הנעורת במהירות כך התענית מכלה את הגזירה.

== דינים בתענית ==
התענית מתבצעת ביום המחרת ואף בשבת, אך מפני שביטל את "עונג שבת" צריך לצום גם ביום ראשון, אולם אין מתענים [[חג השבועות]]<ref>ראה הסבר למטה על פי חסידות.</ref>.

=== התענית בימינו ===
ישנן גישות שונות לגבי הצורך בתענית חלום בימינו: 

* '''הדעה המחמירה:''' יש פוסקים הסבורים כי בזמננו אין להתענות על חלום בשבת, מאחר שאין בקיאות בפתרון חלומות ואין לדעת בוודאות איזה חלום הוא באמת רע.
* '''הדעה המקילה:''' ישנם פוסקים הסבורים כי יש להתענות בשבת על חלום רע, אם הצום מהווה עבור החולם תענוג גדול יותר מאשר האכילה, משום שהוא מבטל את רוע הגזירה. 

=== חלופות לתענית ===

* '''הטבת חלום:''' החולם יכול לספר את חלומו לשלושה מחבריו הטובים, שיפרשו אותו לטובה ויאמרו לו שלוש פעמים "חלמא טבא חזית" (חלום טוב ראית), וכן ברכת "רחמנא לשוייה לטב" (ה' יהפכנו לטובה) וכו' ([[הטבת חלום]]).
* '''צדקה:''' אדם יכול לתת צדקה במקום להתענות, במיוחד אם הוא חושש שגופו לא יעמוד בצום, כגון אישה בהיריון או אישה מניקה.

=== קבלת התענית ===
על מנת לקיים את התענית ביום המחרת לחלום, חובה - אחרת אין זה נחשב לתענית חלום - לקבל עליו זאת בתפילת מנחה שלפני יום התענית.

את הקבלה אומרים בברכת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" שבתפילת [[הלחש]], במקום המקובל לבקשת הברכות.

ישנם הסוברים כי את קבל התענית יש לומר לפני "יִהְיוּ לְרָצוֹן" השני (לאחר הקטע "אֱלֹקִי נָצוּר").

הנוסח הוא<ref>הנוסח אינו נקבע כאן להלכה יש להתייעץ עם רב, הנוסח הינו לפי עדות שונות.</ref>: '''רִבּון הָעולָמִים הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית נְדָבָה לְמָחָר בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי שְׁבוּעָה. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצון וְתָבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי וְתַעֲלֶה עֲתִירָתִי וְתִרְפָּאֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגוּף וּתְבַטֵל מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות, כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה:'''

אדם המתענה בשבת אינו צריך לקבל - בתפילת מנחה לערב שבת - את התענית.

== בהלכה ==

=== רשות או חובה ===
הראשונים נחלקו האם התענית היא חובה או רשות: הרשב"א כתב שהתענית רשות, והוכיח כן מדברי הגמרא שאמרה ”יפה תענִית” - כלומר שהתענית תועיל לביטול הגזרה אך אינו חייב להתענות, וכן מצינו ששמואל אמר: "החלומות השוא ידברו". לדעת הרמב"ם, התענית היא חובה, משום שהחלום מעיד על חטאים שעליהם האדם חייב לצום. הריב"ש כתב שאם הוא אדם שאינו מקפיד על חלומות או אם התענית מצערת אותו, והוא חושש ממנה יותר מפחד החלום, אף לדעת הסוברים שהיא חובה אינו צריך לצום.

=== חיוב השלמה ===
הראבי"ה כתב שהתענית אינה אלא לקבל על עצמו צער בלבד, ולכן לדעתו אין חיוב להשלים את התענית, אלא יכול לאכול אחר תפילת ערבית שנהגו בזמנו להתפלל אותה בעוד יום אחר פלג המנחה. אולם דעת הטור בשם מהר"ם מרוטנבורג שיש להשלימה עד צאת הכוכבים ככל תענית וכן פסק בשולחן ערוך.

== בתורת רבותינו נשיאנו ==
מסופר שפעם [[אדמו"ר האמצעי]] התענה תענית חלום, ואביו [[אדמו"ר הזקן]] הענישו על כך שלא יוכל להיכנס פעמיים לאמירת [[דא"ח]], מכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מדברים כאלה<ref>[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד' (אידיש), עמ' תשנ"ה, ב'.</ref>.

[[הרבי]] התייחס בשיחה להלכה שאף על פי שגם בשבתות וימים טובים מתענים תענית חלום, ב[[חג השבועות]] לא מתענים, והסביר שמכיוון ששבועות עניינו קבלת התורה וקבלת התורה צריכה להיות ב"שמחה ופנימיות" ולכן אי אפשר לתת נתינת מקום לעניינים הפכיים<ref>תורת מנחם, חלק מ"ג, שיחת שבת פרשת במדבר תשכ"ה, עמ' 379 - 380.</ref>.
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}