עריכת הדף "תפילה"

[[קובץ:Shul.jpg|ממוזער|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
[[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]
'''תפילה''' היא אחת מיסודות ועיקרי האמונה, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו.

==מקור המצווה==
כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:

"[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה".

[[חז"ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].

==נוסח התפילה==
[[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב"ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב"ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]
בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי [[חב"ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] ו[[סידור תורה אור]] שהם [[סידור אדמו"ר הזקן|בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב"ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב"ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.

בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.

הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.}}.

==הלכות והנהגות==
===הכנה לתפילה===
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.

*רחיצת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.

*[[טבילה במקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.

*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].

*[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.

*בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].

===במהלך התפילה===
{{להשלים}}
*כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=46 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' יג.]}}, 
*על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=169&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קלו.]}}.
*יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.
*יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה{{הערה|ע"פ דברי הרבי ביחידות לר' [[ניסן נעמנוב]] (תמוז תשל"ג): "באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו"ר הזקן,
"להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה" "בימות החול". אך
מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – ו[[התפילה]]
צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות
ה[[התבוננות]], שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו
וכו'". במק"א מתבטא [[הרבי]] שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם [[אדמוה"ז]]...' (ראה כאן - [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_28.html הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות!] באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}) [https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_30.html בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג] {{לחלוחית|}}}}.
*יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב "וכל קרבי את שם קודשו"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=426 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק' עמוד עב].}}.
*אין לדבר עם חבירו בשעת התפילה{{הערה|ראו אגרת הקודש כ"ד בדברי אדמו"ר הזקן בחומרת הדבר.}}, ואף בדברי קדושה ובשעת הצורך, יש לדעת את הכללים וההלכות היכן מותר להפסיק ובאיזה אופן{{הערה|ראו ספרו של הרב יואב למברג '''דיני הפסק בתפילה''', בטבלה הנדפסת במהדורות החדשות בסידורי תהילת ה' מהדורת ארץ הקודש, ובמאמרו של הרב שלום דובער לוין, '''[https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view דיני הפסק בתפילה בשולחן ערוך רבינו]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח, עמוד 146.}}.

==מהות התפילה==
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו [[אהבה ויראה]] גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.

ראה ערך:[[עבודת התפילה]]

==חלקי התפילה==
'''[[תפילת שחרית]]:'''
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
*[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.
*[[סיום התפילה]]
*[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.
{{פסקה חסרה}}

==משמעותה הפנימית של התפילה==

ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]]. 

ישנן שני מיני עבודה בתפילה:

==== המדרגה הראשונה ====
המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'. 

עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.

==== המדרגה השניה ====
המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות. 

דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].

== מקורות ==
[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].

==ראו גם==
*[[סידור תהילת ה']]
*[[פירוש המילות בתפילה]]
*[[מי שברך לרפואה]]

==לקריאה נוספת==
*'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12
*'''דע לפני מי אתה עומד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 50
*'''TEFILLAH THROUGH SHIRA''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ"ה עמוד 56

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808447/jewish/Prayer-Tefillah.htm תפילה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
*עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תגית 'תפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תפילה|*]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]