עריכת הדף "משגיח כשרות"

'''משגיח כשרות''' הינו רב הבקיא בהלכות [[כשרות]] הנדרשות וממונה על כשרות המאכלים (בדרך כלל) מטעם גוף כשרות גדול.

== מקור הלכתי ==
משגיח כשרות נסמך על הכלל ההלכתי הקובע שעד אחד נאמן באיסורין{{הערה|[[תלמוד בבלי|גמרא]] [[מסכת גיטין]] ב:}} לפיו כל יהודי שאינו מוחזק כגזלן או שקרן יכול לקבוע על מאכל שכשר וניתן יהיה לסמוך על דבריו. בשונה מדיני עדות ממונית, בדיני איסורים מספיק עד בודד, וגם אדם שיש לו נגיעה בדבר (כמו מוכר או יצרן) נאמן, כל עוד לא נפסל.

במקרים מסוימים [[חז"ל]] קבעו שלא ניתן לסמוך על אנשים מסוימים: [[עם הארץ]] לא ניתן לסמוך על דבריו שהפריש תרומות ומעשרות ופירותיו נקראים דמאי (ספק אם עושרו), ובמקרים אלו נדרש לעשר מספק ללא ברכה. מקרים אלו מדגישים את הצורך במינוי גורם מפקח שיאמת את תהליכי הכשרות.

=== חשיבות ההקפדה והמשגיח ===
נוכח ההכרה בחשיבותה הרוחנית של הכשרות, שהוגדרה על ידי [[הרבי]] כעניין יסודי המשפיע על העדינות והטהרה של השכל היהודי, הובהר הצורך בהקפדה מתמדת ומוחלטת. כיוון שאי-הקפדה עלולה להיות בעלת השלכות חמורות על ה[[נשמה]], נדרשת אכיפה קפדנית של כל פרטי ההלכה. גורם זה מחייב את קיומו של משגיח כשרות, אשר תפקידו לבצע את הפיקוח המתמיד ולמנוע מראש כל חשש לכשל כשרותי, ובכך להבטיח את טהרת המאכלים המיוצרים במוסד.

== תחומי ההשגחה ==
למשגיח הכשרות אחריות רחבה מאוד כלפי הציבור, שכן כל הרואה את אישור הכשרות סומך על נותן ההכשר, ואילו נותן ההכשר סומך ישירות על המשגיח במקום. המשגיח מקבל כתב מינוי מראש מחלקת הכשרות ועליו לעקוב אחר הסחורה הנכנסת לבית העסק ועל דרכי העבודה בו. תפקיד זה כולל:

* '''פיקוח על רכיבים''': וידוא כי כל חומרי הגלם אינם מכילים חומרים אסורים.
* '''הכשרת כלים:''' פיקוח על תהליכי ניקיון יסודיים, כגון הגעלת כלים, בעת מעבר בין סוגי כשרות שונים.
* '''אכיפת הפרדות:''' וידוא קיום הפרדה מוחלטת בין אזורי עבודה חלביים ובשריים, אחסון וכלים.
* '''איטום (חותם כשרות):''' סגירה ואטימה של מכלים או מכונות בתום הפיקוח כדי למנוע הכנסת חומרים לא כשרים.

=== משגיח לאתרוגים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אתרוג קלבריה#הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים|הוראות הרבי בהשגחת האתרוגים]]}}בראשית שנות היו"דים התעורר חשד אצל רבנים וחסידים לגבי כשרותם של אתרוגי קלבריה שב[[איטליה]]. זאת בעקבות שינוי במראה הפירות, שהחלו להגיע בריאים וגדולים מדי, מה שהעלה חשש לגידול בשיטת ה[[אתרוג מורכב|הרכבה]] האסורה הלכתית. החששות הובאו לידיעת [[הרבי]], בין היתר על ידי הרב [[מרדכי פרלוב]] והרב [[שניאור זלמן גרליק]]. בעקבות זאת, הורה הרבי לר' [[ישראל ג'יקובסון]] לנסוע למקום ולחקור. ר' ישראל אכן אימת את החששות, ובעקבות הדיווח הורה הרבי כי מעתה ואילך יילקחו אתרוגים רק ממטעים אשר יוכשרו וייבדקו ביסודיות על ידי רבני המקום – ובכך הונח היסוד למושג "משגיח לאתרוגים".

הרבי הורה מספר הוראות להשגחה על אתרוגים: א. תמיד יהיו ב' משגיחים משעת קטיפת האתרוגים ועד לסיום התהליך. ב.המשגיחים ישגיחו שכל האתרוגים מגיעים מהעצים שנבדקו{{הערה|[https://chabad.info/ad-post/1256856/ איך נזהרים מאתרוג מורכב] {{אינפו}}}}.

== השגחה בימינו ==
בעבר יכול היה לשמש כמשגיח כל אדם שומר מצוות שהייתה לו זיקה לתחום הכשרות. בשנים האחרונות הוחלט ב[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית לישראל]] כי על כלל המשגיחים לעבור הכשרה מקצועית לתפקיד. הרבנות הראשית הסמיכה גופים פרטיים לביצוע קורסים, שבסופם נערכת בחינה ברבנות הראשית ומוענקת תעודה רשמית של "משגיח על כשרות המזון". ב[[חב"ד]] קיימים שני גופים המכשירים משגיחים: [[מכון למען ילמדו]] ו[[מכון הבינני]].

רוב ועדי הכשרות דורשים שהמשגיח יהיה נוכח בבית העסק רק זמן מה מדי יום. זמן זה אמור להיות בלתי צפוי, כדי להרתיע את בעל העסק מלבצע פעולה הנוגדת את כללי הכשרות. מדיניות זו מסתמכת על סוגיה ב[[תלמוד הבבלי]], בה הוזכרה האפשרות לבצע השגחת כשרות באמצעות אדם ש"יוצא ונכנס" כך שהמושגח "מירתת" – חושש מפניו.

בתקופה האחרונה קיימת דרישה להענקת תעודות השגחה גם בתחומים שאינם קשורים ישירות למזון, אלא נוגעים לציות להלכה באופן כללי. כגון: ייצור [[תפילין]], [[שעטנז]] בבגדים וכדו'.