עריכת הדף "פורטל:נשיאי חב"ד/אדמו"ר הזקן/ספרי אדמו"ר הזקן"

{{בעבודה|תאריך=יז כסלו}}{{לשוניות2
| זיהוי = 2
| שם1 = שולחן ערוך
| תוכן1 = '''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא בעיקר '''שולחן ערוך הרב''' וכן גם '''שולחן ערוך {{מונחון|הגר"ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].

==כתיבת הספר==
כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשולחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

==מבנה הספר==
ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת [[תשנ"ו]] הודפס ספר הנקרא בשם "[[פסקי אדמו"ר הזקן]]" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

==קונטרס אחרון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}
לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

==תפוצת הספר==
בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.


מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.

| שם2 = הלכות תלמוד תורה
| תוכן2 = '''הלכות תלמוד תורה''' ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא ספרו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] שיצא לאור בדפוס. הספר מכיל "ליקוט מה[[גמרא]] ירושלמי ומכל גדולי פוסקים, [[ראשונים]] ו[[אחרונים]]. בכדי שכל אחד ירווה צמאונו וידע כל הדינים על בוריים", בנושאי [[לימוד התורה]].

==הוצאה לאור==
הספר יצא לאור במהדורה ראשונה בעילום שם המחבר בשקלאוו [[תקנ"ד]] בהסכמת גאוני ה[[מתנגדים]] רבני [[שקלוב]], רבי חנוך העניך שיק ורבי צבי הירש. הספר זכה גם להערכת [[הגר"א]] ששיבחו ביותר.

כעבור חמש שנים בלבד הופיע שנית הספר בלבוב [[תקנ"ט]], כשהפעם צויין בשער "מבעל מחבר [[תניא]] וכו', והמחבר הזה מאנשי אשכולות, איש שהכל בו, תוכו רצוף [[אהבה]] מוסתרת הסתר מן התורה תפוחי [[זהב]] במשכיות כסף". 

בראשית הספר באים פירוט הראשי-תיבות בהם ישתמש המחבר במהלך החיבור. בנוסף לכך מופיעים הסכמותיהם של הרב יוסף הוך גילערנטער [[אב"ד]] של ק"ק [[זאמושטש]] ושל רבי משה לייב מסאסוב. בעמוד השער ניתן קרדיט למושל המקומי דאז - הקיסר מיסטר פראנץ השני.

במהלך השנים הודפס החיבור במהדורות רבות. בהמשך אף נכרך יחד בהוספות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. בשנים האחרונות הוציא [[קה"ת]] את הספר במהדורה מנוקדת.

==הלכות תלמוד תורה עם הערות וציונים==
"הלכות תלמוד תורה עם הערות וציונים" הוא ביאור נרחב ומעמיק על הלכות תלמוד תורה, בן חמש כרכים, שכתב רבו של [[כפר חב"ד]] - הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בו הוא מבאר באריכות רבה ובעמקות נפלאה הלכות אלו. שם הספר נבחר על ידי הרבי מתוך כמה הצעות. הרבי עודד מאוד את המחבר ב[[יחידות]], וכן התייחס בשיחה מיוחדת להוצאת הספר

| שם3 = שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן
| תוכן3 = לקט של '''שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן''' נדפס לראשונה כבר בההוצאה הראשונה של [[שולחן ערוך הרב]] על ידי הרבנים בני המחבר - [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ד]] ב[[קאפוסט]].

במשך השנים נדפסו עוד מהדורות, בהם נדפסו עוד ועוד תשובות, בחלקם עם הערות וציונים.

בשנים האחרונות התגלו תשובות רבות, שנדפסו ב[[יגדיל תורה (קובץ)|יגדיל תורה]] על ידי הרב [[שלום בער לוין]].

בשנת [[תשמ"ח]] הדפיסה הוצאת [[קה"ת]] את התשובות בכרך מיוחד, בתוספת מילואים, בעריכת הרב [[לוי ביסטריצקי]].

בשנת [[תשפ"ג]] הדפיסה הוצאת [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה
| שם4 = פסקי הסידור
| תוכן4 = '''פסקי הסידור''', הם פסקי [[אדמו"ר הזקן]], שנכתבו ונפסקו על ידו בתוך [[סידור אדמו"ר הזקן]].

== משנה אחרונה ==

מקובל מרבותינו כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שפסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות לה[[מגן אברהם]] יותר מדאי.

כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן [[קריאת שמע]], שפסק כשיטת ה[[גר"א]] בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן ה[[שקיעה]], שפסק בסידור כשיטת ה[[גאונים]], דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת [[רבינו תם]]. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר.

| שם5 = תניא
| תוכן5 =
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.

כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם בצורה מסודרת.

בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק"נ]] החל אדמו"ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד "ספר של בינונים" (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ"ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ"ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ"[[תניא מהדורא קמא]]", והודפסה בשנת תשמ"א בהוראת [[הרבי]].

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.

בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

==שמות וכינויים של התניא==
לספר התניא מספר כינויים:
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא" (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי, בשונה משאר ספריו ומאמריו שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים.

| שם6 = ביאורי הזהר
| תוכן6 = הספר '''ביאורי הזהר''' הוא ספר ממאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על ספר ה[[זוהר]] שנאמרו לפני בניו, ונכתבו על ידי בנו [[אדמו"ר האמצעי]] (על פי בקשת אביו שיעלה דרשות אלו על הכתב, "כי ידע בנפשו שלא יטה מכוונתו הטובה קולע אל השערה ולא יחטא"). זו הסיבה שלפעמים מיוחס הספר לאדמו"ר הזקן, ולפעמים לאדמו"ר האמצעי.

==הוצאות הספר==
הספר הודפס לראשונה על ידי אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקע"ו]] ב[[קפוסט]]. בשנת [[תרכ"א]] הודפס הספר בשנית עם הוספות בעיר [[לבוב]].

בשנת [[תשט"ז]] הודפס הספר במהדורה מחודשת עם הוספות: קיצורים מאת [[אדמו"ר הריי"צ]], מפתח ביאורים, הערות וציונים, פקסמיליות שונות. מהדורה זו נערכה בידי [[הרבי]].
.

בשנת [[תשע"ה]] הודפס הספר בהוצאה חדשה ומתוקנת, באותיות מרובעות ובהגהה מדוקדקת, ובתוספת מראי מקומות. 

עוד נוספו במהדורה זו: קיצורים שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לכמה פרקים בספר - בשתי מהדורות, רשימת המאמרים לפי סדר אמירתם, ומפתחות מפורטים. הספר נערך בידי הרב [[אליהו מטוסוב]] והרב [[גבריאל שפירא]]. בידיהם סייע גם הרב יהודה בראוד.

| שם7 = תורה אור ולקוטי תורה
| תוכן7 = '''תורה אור וליקוטי תורה''' הם הספרים המרכזיים של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה ועל על [[מגילת שיר השירים|שיר השירים]].

הספרים נחשבים לספרי יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מדי שבוע את המאמרים מספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

== הספרים ==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]], אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

את הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר: א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא. ב. דרושים על ה[[יום טוב|חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל. ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם מראי מקומות, הערות וציונים ומפתחות מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].

== לימוד הספרים ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב|תורה שבעל פה]] של חסידות". המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית".

פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים ל[[פרשת השבוע]] כו'". הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?" לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה. 
| שם8 = מאמרי אדמו"ר הזקן
| תוכן8 = 
| שם9 = בונה ירושלים
| תוכן9 = 
| שם10 = ספר של צדיקים
| תוכן10 = 
| שם11 = סידור אדמו"ר הזקן
| תוכן11 =  
}}