עריכת הדף "חסידות סאטמר"

[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
'''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת, כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת [[תשנ"ו]] החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה.

==יחסים מורכבים==

בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחב"ד.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל הק']], וב[[פורים]] [[תשל"ז]] הכינו בובת שעווה בדמותו של [[הרבי]] ותלוה על העץ הסמוך ל[[770]], ופרשיה כואבת נוספת היא הפגיעה האלימה ברב [[אברהם מענדל וכטר]] וכן גזיזת זקנו של הרב [[פנחס קארף]].

בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו.

כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו  ו[[ויליאמסבורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.

אחת מהסיבות לכך היא גם בגלל האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] המנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד.

גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד. אם כי תקנות הרבי עומדות בעינן בשביל חששות של פיקוח נפש, גם בגלל שחלק הגדול של חסידי האדמו"ר רבי יואל לא המשיכו למרותם של אחיינו רבי משה ובניו, וגם בשביל שבקרב חסידי סאטמאר עצמם יש מיעוט הדוגל עדיין בשיטות של הידים ידי עשיו.

למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת [[תש"ע]] הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של  סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה] רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות

== ראו עוד ==

*[[יואל טייטלבום]]
*[[אהרן טייטלבום]]
*[[יקותיאל יהודה טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]