עריכת הדף "רב יהודה"

'''רב יהודה''' היה [[אמורא]] תלמידם המובהק של [[רב]] ו[[שמואל]]. מובא כי בעקבות מעשה מסוים בו שמואל לא מחה על מעשה מסוים ותלמידו רב יהודה מחה, הוא שכר לשכר מיוחד שישב למעלה מרבו שמואל. הוא היה בנו של רב יחזקאל, ואחיו של רמי בר יחזקאל.
== ראה הכל בתורה ==

[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם – מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שוליים|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שוליים|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה – להיות דוגמתו גם בגשמיות.
===רב יהודה ידע כל דבר בעולם ===
מסופר בגמרא{{הערת שוליים|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" – אע"פ שכל עסקו של רב יהודה הי' בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש תהלים יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערת שוליים|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – תענית ז, א).}}; משא"כ רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שוליים|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם – כי, בכח לימוד תורתו הי' מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם הי' ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.

וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים עיזים תחילה ואח"כ כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שוליים|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך ע"י הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כו"כ מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא בעולם העשי' הגשמי.

וכן הוא בכל ענין וענין בעולם – שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.

== מאמרותיו ==
*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים|1=[[בבא קמא]] ל, א.}}.

על פי הסבר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]].

== משפחתו ==

בנו '''רב יצחק'''{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב.}}.
*נכדו '''איסי'''{{הערת שוליים|שם.}}.
* נינתו '''רחבה''', היה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, אח"כ נישאה לרב יצחק בנו של [[רבה בר בר חנה]], אח"כ נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{הערת שוליים|יבמות סד ע"ב.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]