עריכת הדף "רבי נחמיה"

'''רבי נחמיה''' היה מגדולי ה[[תנאים]], בדורם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]].

== אמרותיו ==
אחד מאמרותיו הידועות{{הערת שוליים|מובא ברייתא סוטה ל, ב (ובמשנה שם כז, ב הובאו רק דעת רע"ק ודעת ר"נ.}}, היא במחלוקת שהיתה בין גדולי התנאים:

תנו רבנן... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. רש"י.}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אלי עזר בנו של [[ר' יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמי' אומר כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם6 וכוונו יחד את השירה ככתבה". רש"י.}}.

הרבי מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בנ"י, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר משה ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובנ"י רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אח"כ אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה. 

שורש המחלוקת היא בפירוש תיבת "לאמר" שבכתוב{{הערת שוליים|"אז ישיר גו' לאמר"., וכמבואר בגמ' שם "במאי קמיפלגי — ר"ע סבר לאמר אמילתא קמייתא ור"א בנו של ריה"ג סבר לאמר אכל מילתא ומילתא ור"נ סבר ויאמרו — דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר — דפתח משה ברישא".}} ויש להבין, מהי סברת מחלקותם בפירוש פסוק זה? ועוד, דמזה גופא שהכתוב משמיענו בתיבת "לאמר" אופן אמירת השירה מה אמר משה ומה אמרו ישראל, משמע שיש בזה נפק"מ באמירת השירה ותוכנה — וצריך להבין, למאי נפק"מ ב תוכן אמירת השירה, כיצד ובאיזה אופן משלשת אופנים הנ"ל אמרו השירה?

במיוחד צריך ביאור בדעת ר' נחמי' שמשה רק פתח לבנ"י, אבל אח"כ אמרו השירה "כולן יחד" — מהו ענינה של "פתיחה" זו על ידי משה רבינו? לדעת רבי עקיבא או לדעת רבי אליעזר , י"ל בפשטות, כי בנ"י לא ידעו מעצמם את נוסח השירה, ולכן היו צריכים לענות אחרי משה8 (אם רק "אשירה לה'", או שענו אחריו כל דברי השירה);

אבל לדעת ר"נ ש"שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה", הרי לא היה צורך לכאורה ל"פתיחת" משה כדי שידעו את דברי השירה ולכ אורה כן מוכרח לומר לפי הדרשות{{הערת שוליים|1הובאו בהמשך הגמ' שם.}} שגם העוללים ויונקים אמרו שירה, ועוד זאת, "שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה", שבהם לא שייך לומר שידעו לכוון את השירה על ידי ששמעו אותה ממשה, אלא שזהו על פי רוח הקודש ששרתה עליהם (וכמבואר בגמ' שם , שאמירת השירה שלהם היתה תוצאה מראיית השכינה, כי "ראו את השכינה. . ואמרו כו' כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו")] — ומהו התוכן והמטרה בהפתיחה על ידי משה12?