עריכת הדף "מרדכי מנטליק"

{{רב
|שם=הרב מרדכי מנטליק
|תמונה= [[תמונה:הרב מרדכי מענטליק.jpg|250px]]
|כתובית=הרב מנטליק במהלך [[כינוס תורה]] ב[[770]]
|תאריך לידה=[[תער"ב]]
|תאריך פטירה=כ"ה [[תשרי]] [[תשמ"ח]]
|מקום פעילות=[[ניו יורק]]
|נושאים בהם עסק=[[נגלה]]
|תפקידים נוספים=חבר ב[[אגודת חסידי חב"S בארצות הברית]]
|רבותיו=הרב [[יהודה עבר]]
|תלמידיו=מאות תלמידים
|חיבוריו=[[אמרי מרדכי]] על [[מסכת בבא בתרא]]}}
הרב '''מרדכי מנטליק''' מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כ"ץ]], כיהן במשך שנים רבות כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]], נפטר בכ"ה [[תשרי]] [[תשמ"ח]] בשם טוב.

==תולדותיו באירופה==

הרב מרדכי ע"ה נולד בשנת [[תער"ב]] לר' פנחס וזוגתו מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים – להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה, הי"ד.

בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' דוד שטוקמהר מארה"ב – שהיה יהודי ירא שמים גדול (באג"ק נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) – את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' מרדכי חפץ – שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר – הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע"ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[הרבי שליט"א]] נוהג לומר [[מאמר]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע נהג להביט על בנו יחידו – כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] ע"ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח – כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי ב[[ערב קבלן]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד אגרת ה'רלז.

==מעברו לארה"ב==

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות הברית אל בית חמיהם. כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות – שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור דא"ח בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר נגלה היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה – שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת בבוקר – בשעה שמונה בדיוק.

ביו"ד שבט תש"י – כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, באו ל 770- חסידי [[חב"ד]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי שליט"א (שנקרא אז הרמ"ש) הורה להם לחזור לבתיהם, ואמר שבשבת אין עצב, ומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... – כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

==שר המשקים==

כבר מראשית נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – בשנת ה'[[תשי"א]], החל הרב מענטליק להיות 'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג יין לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א' שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם ב' אופנים בהגדרת הקו – האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו. 

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיח]] בהתוועדות "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין – מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת. 

הרה"ח ר' [[מיכאל חנוך גאלאמב]], משפיע בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות – היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה – התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין – מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד".

==ראש הישיבה ==

מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770 . בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה.

מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות – ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודא]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו – ר' [[יהודה עבער]] הי"ד – מחבר הספר. 

הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]", ובו חידושים במסכת בבא בתרא, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו – ה'הגיון'. 

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ"ש בביתו של הרה"ח ר' צבי הירש שי' חיטריק. שיעור נוסף לאנ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרבי, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים', ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממש. 

בשנים בהן החל הרבי מלך המשיח לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח – המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב. 

במקרים שהיו לו שאלות במכתב – היה פונה בשאלות אל הרבי, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים. 

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, כך מספרים, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם את הרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי – לאחר פטירתו. 

==לקריאה נוספת==
* '''ראש הישיבה ושר המשקים''', מאת שלום יהודה לייב גינזבורג, [[התמים (בית משיח)]] גליון ל"א.
 

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מנטליק מרדכי]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מנטליק מרדכי]]

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מנטליק מרדכי]]

[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|מנטליק מרדכי]]

[[קטגוריה:ראשי ישיבות|מ]]