עריכת הדף "המלך בשדה"

{{בעבודה}}

'''המלך בשדה''' הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד [[אדמו"ר הזקן]] האומר שבחודש [[אלול]], [[הקב"ה]] נמשל ל"מלך בשדה" - הוא יוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל [[יהודי]] בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, כמו מלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם.


==המשל בלשונו של אדמור הזקן==
בספר [[לקוטי תורה]] כותב שבחודש אלול מאירים [[י"ג מידות הרחמים]] ואז הקב"ה קרוב לכל יהודי. להבנת העניין מביא אדמו"ר הזקן את המשל הבא:
משל ל[[מלך]] שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. (ליקוטי תורה, פרשה ראה, לב, א).

על משל זה נכתבו דרושי חסידות רבים המבארים עד כמה דייק אדמו"ר הזקן בלשונו, וכמה מקביל כל פרט במשל לנמשל.

כשהעתיק ה[[אדמו"ר הריי"צ]] משל זה, הוא הוסיף בו כמה מילים כשהדוגמא המוחשית להוספות מתבטאת במשפט "אז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו" שם הוסיף אדמו"ר הריי"צ "רשאים """ויכולים"""".

רמז לסיבת הדבר ניתן למצוא אולי בפעם הראשונה בה ביאר [[הרבי]] את מאמרו של אדמו"ר הזקן בשבת פרשת נצבים ה'תש"י. וזוהי לשון השיחה אותה אמר הרבי בבכיות עצומות:

"ויש לומר, שטעם השינויים הוא בהתאם להשינוי בהמעמד ומצב בדורו של אדמו"ר הזקן לדורנו זה – שבזמנו של אדמו"ר הזקן לא הי' צורך להבהיר ("באַוואָרענען") כל כך, משא"כ בדורנו זה.

– אחד החסידים שהי' בזמנו של אדמו"ר הזקן ואח"כ בזמנו של אדמו"ר האמצעי והצמח צדק, אמר, שפעם היו אומרים "קורצע תורות" [שהרי גם המאמרים הארוכים של אדמו"ר הזקן הם "בקיצור" לגבי


אריכות המאמרים בדורות שלאח"ז] שהיו פועלים פעולתם ("עס האָט דערנומען"), משא"כ כיום... ואם הדברים אמורים לגבי הזמן ההוא, בימינו אלה על אחת כמה וכמה!

וההסברה בזה:

בנוגע לשינוי הא' – בדורו של אדמו"ר הזקן הי' מספיק לומר ש"רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו", ולא הי' צורך להוסיף יותר, משא"כ בדורנו זה צריכים להוסיף בפירוש ש"רשאים ויכולים כו' להקביל פניו".

ועד"ז בנוגע לשינוי הב' – שבדורו של אדמו"ר הזקן מספיק לומר ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו", ומובן מאליו ש"הם" קאי על אלה שאודותם מדובר לפנ"ז; משא"כ בשביל דורנו זה – הדור שבו חי ("געלעבט און לעבט") כ"ק מו"ח אדמו"ר – הוסיף בהמאמר ששלחו בכל מרחבי תבל ש"כולם הולכים אחריו", כדי להבהיר בבירור (שלא יהי' מקום לטעות) שהכוונה היא לכולם ממש, גם אלה שהמלך הראה להם פנים שוחקות ולא הועיל להם, גם הם – כולם – הולכים אחריו."