עריכת הדף "שבט לוי"

'''שבט לוי''' הם צאצאיו של לוי, בנו השלישי של [[יעקב אבינו]].

זרע לוי מובדל לעבודת המקדש שנאמר בעת ההיא הבדיל י"י את שבט הלוי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=3&hilite= רמב"ם פ"ג מהל' כלי המקדש ה"א]</REF>.

שלושה עבודות מיוחדין לשבט לוי.

א. שומרין את המקדש. 

ב. שוערין - לפתוח שערי המקדש ולהגיף דלתותיו. 

ג. [[משוררין]] - לשורר על הקרבן בכל יום. 

== בתורת החסידות ==

על פי דבריו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]], שורש נשמתם של בני לוי שהוא מ[[גבורה]], גורם לכך שדרך עבודתם היא להתקרב להקב"ה בכלות הנפש על ידי שירי געגועים.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יש עוד בחינת [[אהבה]] העולה על כולנה כמעלת הזהב על הכסף, והיא אהבה כרשפי אש מבחינת גבורות עליונות דבינה עילאה, דהיינו שעל ידי התבוננות בגדולת איו סוף ברוך הוא, דכולא קמיה כלא ממש חשיב, תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת גדולתו, ולאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי [[אש]] שלהבת עזה העולה למעלה, וליפרד מהפתילה והעצים שנאחזת בהן, והיינו על ידי תגבורת יסוד האש אלהי שב[[נפש האלהית]], ומזה באה לידי צמאון וכמו שכתוב צמאה לך נפשי, ואחר כך לבחינת חולת אהבה, ואחר כך באה לידי כלות הנפש ממש, כמו שכתוב גם כלתה נפשי. והנה מכאן יצא שורש הלוים למטה, [ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב [[האר"י]] ז"ל על פסוק "והכהנים הלוים", שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד], ועבודת הלוים היתה להרים קול רינה ותודה ב[[שירה]] וזמרה בניגון ונעימה בבחינת [[רצוא ושוב]], שהיא בחינת אהבה עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק כדאיתא בגמ' [פ"ב ד[[מסכת חגיגה|חגיגה]]]{{הערת שוליים|אדמו"ר הזקן כותב אח"כ אודות הבנת הדברים: "ואי אפשר לבאר ענין זה היטב במכתב, רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה' ימצא [[טוב]] ו[[אור]] הגנוז בנפשו המ[[שכל]]ת כל חד לפום שיעורא דיליה [יש מתפעל כו' ויש מתפעל כו'] אחרי קדימת יראת חטא להיות סור מרע בתכלית שלא להיות עונותיכם מבדילים כו' ח"ו.}}}}

{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]