עריכת הדף "אריה לייב פרידמן"

רבי '''אריה לייב פרידמן''' היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]]. נולד בערך בשנת [[תרס"ג]] ונפטר ביום [[ג' בתשרי]] [[תשנ"ג]].

==ביוגפריה==
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר רציצא, לר'  מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] הקפיד מאוד שלא לדבר בבית  כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה"חפץ חיים" החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו "הוא משלנו"{{הערת שוליים|כוונתו היתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות ר' יעקב יוסף קנייבסקי, עבר ללמוד בה.

לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקוה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ו[[תיקון המידות]]. ורבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.

הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל וכינוהו בשם "רבי לייב הצדיק", בינהם, ר' אליהו לופיאן ור' יחזקאל לווינשטיין, שאף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". הוא עמד בקשרי מכתבים עם גדולי התורה והמקובלים שבדורו, אשר העריכוהו מאד. היה גם מתכתב עם החזון איש ובמכתבי החזון איש ניתן לראות את החיבה שהיה לו לרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערת שוליים|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו  ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק ע"פ האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.

הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].

==הקשר עם חב"ד==
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי שאדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה, רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לוורשא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקפוה שהה הרבי בוורשא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע לוורשה היתה שווה רק בשל פגישה זו. מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיות ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר הדא"ח בסעודה שלישית של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.

הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]]{{הערת שוליים|אגרת תשלא}} כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש טלית קטן. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערת שוליים|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}.

הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. חתנו, ר' אפרים פסח ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור חותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערת שוליים|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.

במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו ביקש מנכדיו שישירו את ה[[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.

==ספריו==
*'''צדקת הצדיק'''.
*'''ויבך יוסף'''.
*'''שאול בחיר ה''''.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]