עריכת הדף "אברהם אלקנה כהנא שפירא" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ד אייר]] [[תרע"א]] ב[[ירושלים]] לשלמה זלמן ולהענא רייזל כהנא-שפירא. את שנות ילדותו עשה ב[[תלמוד תורה]] של ישיבת עץ חיים המקומית, ולאחר מכן נשלח ללמוד בישיבת 'חברון', וכבר אז החל להתכתב בשאלות הלכתיות עם גדולי רבני ארץ ישראל באותה תקופה, דוגמת [[החזון איש]], הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], והרב [[איסר זלמן מלצר]].

לאחר נישואיו עם פנינה לבית רענן בשנת [[תש"ד]], החל ללמד בישיבת מרכז הרב ב[[ירושלים]], ובשנת [[תשט"ז]] מונה על ידי [[יצחק אייזיק הרצוג|הרב הרצוג]] כחבר ב[[בית דין|בית הדין]] הרבני בירושלים, ובשנת [[תשל"א]] מונה כאב בית הדין.

בשנת [[תשל"ד]] מונה כחבר [[הרבנות הראשית לישראל|מועצת הרבנות הראשית]], וב[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי, במקום הרב היוצא הרב [[שלמה גורן]]. בתפקידו זה כיהן בהתאם לחוק הממלכתי בישראל במשך עשר שנים, במקביל לרב הראשי הספרדי, הרב [[מרדכי אליהו]]. לאחר סיום כהונתו הוחלף בתפקיד הרב הראשי על ידי הרב [[ישראל מאיר לאו]].

לאחר פטירתו של ראש ישיבה 'מרכז הרב' הרב צבי יהודה קוק בשנת [[תשמ"ב]] מונה לעמוד תחתיו בראשות הישיבה. הרב שפירא כיהן בתפקיד זה גם בזמן כהונתו כרב הראשי לישראל, והמשיך בו לאחר פרישתו.

לאורך השנים עמד בתוקף על עניני [[שלימות הארץ]], והצטרף לקביעה [[הלכה|ההלכתית]] שמסירת שטחים לידי הערבים מנוגדת לערכי התורה והמצוות, אסורה על פי דיני התורה, והיא מעמידה בסכנת נפשות את תושבי [[ארץ ישראל]]. בעקבות דעתו הנחרצת בענין זה, קרא בשנת [[תשס"ה]] לאנשי ה[[צה"ל|צבא]] וכוחות הבטחון לסרב פקודה בנוגע לפינוי יהודים מגוש קטיף.

הרב שפירא המשיך לכהן בתפקיד עד לפטירתו בבוקרו של יום הראשון של [[סוכות|חג הסוכות]], [[ט"ו תשרי]] [[תשס"ח]]. בהלוייתו שהתקיימה למחרת השתתפו רבים מתלמידיו בישיבת מרכז הרב, והמונים מאנשי הציונות הדתית שראו בו את מורם הרוחני. עם סיום מסע הלוייה נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הזיתים, בסמוך לקבריהם של מנהיגי הציונות הדתית הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב [[שלמה גורן]].

על פי צוואתו, מונה בנו הרב יעקב אלעזר לתפקיד ראש הישיבה.