עריכת הדף "אברהם הרוניין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[איראן]] ב[[ט' אב]] [[תשכ"ד]] לר' רחמן.

לקראת חגיגת [[בר מצוה|בר המצוה]] שלו, עלתה משפחתו לארץ בשנת [[תשל"ו]], והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד.

בשנת [[תשל"ט]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשמ"ב]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם למד עד שנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] ולקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]] התחתן עם רעייתו אסתר בת ר' משה מולא מ[[אביטל]], והתיישב תקופה קצרה בקהילת חב"ד ב[[לוד]] ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר סבא]] והחל לשמש כרב קהילת יוצאי איראן בעיר , ובהמשך אף התמנה כרב מרכז העיר .

בשנת [[תשע"ו]] היה מיוזמי ומקימי [[מוקד ההלכה החב"די|מכון הלכה חב"ד]].

בשנת תשפ"ו עם תחילת זמן חורף בישיבות תות"ל הוד השרון הרב הרוניין הצטרף לצוות הישיבה  כר"מ ונו"נ בהלכה במקביל לעבודתו במשך היום ברבנות העיר כפר סבא.

הרב הרוניין מוסמך לכהן כרב עיר מטעם הרבנות הראשית, וכיום משמש בפועל כרב מרכז העיר בכפר סבא ורב הקהילה הפרסית בעיר. את שימושו לרבנות עשה בצל גדולי הפוסקים, הרב [[שלמה זלמן אויערבאך|שלמה זלמן אויערבך]] – מחושבי פוסקי ההלכה בדור הקודם, הרב שמואל אליעזר שטרן - ראש בית ההוראה "שערי הוראה", הרב יהושע נויבירט (מח"ס שמירת שבת כהלכתה), והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מרא דאתרא כפר חב"ד.

הרב הרוניין חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.