עריכת הדף "אברהם שמואל לבנהרץ" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] בריסק שב[[ליטא]] בשנת [[תרס"ג]] לאביו הרב זלמן יואל לבנהרץ ורעייתו בלה (לבית פיינשטיין) שנמנו על חסידי קוצק.

בשנת [[תרע"ג]] נדדה המשפחה וקבעה את מגוריה ב[[ליובאוויטש]] בשביל לאפשר לר' אברהם שמואל שהיה באותה שעה ילד בן עשר בלבד ללמוד ב[[חיידר]] המסונף לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובעקבות המעבר והמגורים בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הפכו כל בני המשפחה לחסידי חב"ד{{הערה|תקופה קצרה לאחר ש[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]] פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] והרבי עקר ל[[רוסטוב]] כשר' זלמן יואל בעקבותיו על מנת לחפש מקום מגורים תואם בעיר עבור בני משפחתו. ברוסטוב נפגע ממחלת הטיפוס שהשתוללה בעיר, נפטר כעבור זמן קצר ונטמן בבית העלמין היהודי של ה[[עיירה]].}}.

כאשר נסגרה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לנדוד בין הסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים כאשר הסניף האחרון בו למד היה ב[[תומכי תמימים נעוועל]] שם השתדך בשנת [[תרפ"ה]] עם רעייתו עטקא{{הערה|נפטרה י"ד כסלו תשנ"ב}} בת ר' [[אלימלך חצרנוב]]

לאחר ה[[נישואין]] קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] בסמוך לבנין מטה ה[[ק.ג.ב]].

ביתו שימש כמקום אירוח לחסידים רבים שהגיעו לעיר ורצו להישאר בעילום שם, וביתו של ר' אברהם שמואל היה פתוח בפני האורחים למרות הסכנה שבדבר ולמרות הקירבה הפיזית למטה ה[[ק.ג.ב.]] והפיקוח המוגבר באזור.

בשנת [[תרצ"ו]] הצליח לקבל אישור יציאה מרוסיה, עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[תל אביב]], אך לאחר ארבע שנים שב ל[[מוסקבה]] על מנת למנוע את הצטרפותם של ילדיו לתנועות הנוער הציוניות השונות שפרחו אז ברחבי הארץ.

כשחזר ל[[מוסקבה]] הצליח בעסקיו והתעשר בסכום רב ששוויו הוערך בסך השווה למליון דולר, אותו תרם על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[שד"ר]] ר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יעקב ז'ורביצר]] לטובת סניפי ישיבת תומכי תמימים.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדד שוב יחד עם משפחתו ל[[טשקנט]] ועם סיום המלחמה חזר לביתו.

בשנת [[תש"ז]] ניסה להצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה הגדול]] של החסידים, אך משהתברר כי הגבולות נסגרו עבר להתגורר בעיר [[צ'רנוביץ']] הסמוכה לגבול הרוסי עם רומניה.

בתקופת מגוריו בצ'רנוביץ דאג להחייאת הקהילה היהודית ולשיפוצו של [[מקווה|מקווה הטהרה]] העירוני כשלצורך כך שילם מהחסכונות אותם שמר על מנת לחתן את בתו.

משהתברר כי אפשרויות הברחת הגבול נסגרו סופית, הצטרף לקהילה החב"דית שהתגבשה בטשקנט, שם נותר עד למתן אישורי היציאה בשנת [[תשכ"ו]], אז החל בהכנות לעלייה לארץ ישראל, ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

כעשר שנים לאחר שעלה לישראל נפל למשכב, ועם התגברות המחלה הוסיפו לו בני משפחתו את השם חיים, אך הוא נפטר כעבור שבועיים ב[[י"ט אדר]] [[תשל"ה]] בגיל 72.