עריכת הדף "אב הרחמים" (פסקה)

==היסטוריה==
בימי הביניים, עם עליית כוחם של ה[[נצרות|נוצרים]] באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של [[ירושלים]] מידי ה[[איסלאם|מוסלמים]], וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.

בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם. במקרים רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.

בזמן גזירות ד'תתנ"ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו"ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.

לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז ב[[קינות לתשעה באב]], וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.

בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג [[חב"ד]] - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים [[תחנון]], וב[[שבת מברכים]].