לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אהבת ה'
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== המצוה == אהבת ה' היא מצוה שבה מחוייב כל יהודי, אנשים ונשים, ללא הבדל בדרגתו הרוחנית. עם זאת, קיימות כמה רמות באהבה זו: * '''אהבה בסיסית''' - אהבה הבאה מההתבוננות בטובות שעושה לנו ה', בכך שהעניק לנו את החיים, ברא אותנו באופן המושלם ביותר, [[השגחה עליונה|משגיח עלינו]] ומשפיע לנו את צרכינו. לדעת רבים מגדולי ישראל זו הדרך הטובה להגיע לאהבת ה'{{הערה|סמ"ג עשין מצוה ג. אור ה' מאמר ב כלל ו פרק ב. וראה גם ראשית חכמה שער האהבה פרקים ה-ו.}}. אמנם, [[הרבי]] לומד בשיטת [[הרמב"ם]] שלדעתו אין התבוננות זו מספיקה לאהבת ה' אמיתית, אלא לאהבה התלויה בדבר, ולכן לא הביא דרך זו{{הערה|לקוטי שיחות חלק מ ע' 316. ושם, שבתורת החסידות כן הובאה דרך זו, מפני שבחסידות מדובר על דרכים לגילוי האהבה המסותרת, הקיימת מכבר בנפש, ואין נוגע כל כך באיזה אופן מתגלית. אך ברמב"ם כספר הלכה מדובר על דרכים לייצר אהבה, ולכך אין זו דרך מספיקה.}}. * '''אהבה של ריחוק וצמאון''' - אהבה הנובעת מהתבוננות בגדולת ה', כפי שבאה לידי ביטוי ב[[מעשה בראשית]] ו[[מעשה מרכבה]] - וכפסק הרמב"ם<ref>הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה א.</ref>: {{ציטוטון|והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול}}. על ידי התבוננות זו מתעורר באדם רגש של [[ריחוק]] ביחס לגדולתו האין סופית של הקב"ה, וריחוק זה מוליד אצלו [[צמאון]] להתקרב אליו<ref>מאותו רגש של ריחוק אינסופי נולדות הן אהבה והן יראה, ולכן כללן הרמב"ם יחד בפרק זה "הדרך לאהבתו '''ויראתו'''" (שיחות שבהערה הבאה).</ref>. עבור אהבה זו מספיקה התבוננות וידיעה שטחית של ענינים אלו, ולכן היא שייכת לכל יהודי ונדרשת מכל אחד, וזהו חיוב אהבת ה' לשיטת הרמב"ם<ref name=":0">[https://drive.google.com/file/d/1nhRHb4iiu1JrFbFaFdbpoCOZxTiR0Nga/view לקוטי שיחות חלק לד שיחת ואתחנן ב]. חלק מ "'''מצות אהבת ה''''" (ע' 109 ואילך).</ref>. * '''אהבה של קירוב ודביקות''' - אהבה זו נובעת משלימות ההתבוננות בגדולת ה' על ידי הכניסה ל"[[פרדס]]" וההכרה בפנימיות התורה על בוריה, וכן על ידי ההתבוננות בתורה ובגדולתה. על ידי התבוננות זו מתעורר רגש של קירוב לה' ודביקות בו. על עבודה מאהבה כזו, כתב הרמב"ם<ref>הלכות תשובה פרק י הלכה ד.</ref> שהיא {{ציטוטון|מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה}}. אמנם, מכיון שגם האהבה ברמה המחוייבת מכל יהודי היא צמאון ותשוקה '''להתקרב לה'''<nowiki/>' - לכן, האהבה בדרגתה הגבוהה אינה נחשבת רק "[[הידור מצוה]]", אלא כחלק מהאהבה המחוייבת נדרש מכל יהודי להשתוקק להתקרב לה' ולהגיע לאהבה הגבוהה<ref name=":0" />. לשיטת הרמב"ם, כפי שלומד הרבי, אהבת ה' כרוכה גם ב[[ידיעת השם]] - ובשני ענינים: הדרך להגיע לקיום אהבת ה' היא על ידי קיום ידיעת ה' וההתבוננות בגדולתו, כנ"ל; וכן התוצאה מאהבת ה' היא תשוקה לדעת אותו - "מתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול". מסיבה זו, פירט הרמב"ם בספרו, ספר הלכה, את כל הפרטים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית המביאים לאהבת ה', ולא הסתפק בהוראה הכללית שיש להתבונן בגדולת ה' כדי להביא לאהבתו - מפני שאריכות הפרטים אינה רק הכנה והכשר למצות אהבת ה', אלא הם חלק מגוף המצוה<ref>[https://drive.google.com/file/d/13StwHbtDuvXscLkLetsBfQEfH3LDOm7N/view לקוטי שיחות חלק כו שיחת יתרו א] סעיף ד ואילך. חלק לד שם.</ref>. === הדרך להגיע אליה === קושי מרכזי בציווי על אהבת ה' הוא - שאהבה היא רגש, ולכאורה לא שייך לצוות על רגש, כי מי שמרגיש לא זקוק לציווי, ולמי שלא מרגיש לא יועיל ציווי. על כך מובא בחסידות ביאורו של [[המגיד ממזריטש]], שהציווי הוא על ההתבוננות, וכאשר יתבונן בענינים המולידים אהבה (ובנוסף להתבוננות תהיה לו גם "שימת לב"<ref>ספר המאמרים תש"א ע' 116, ובהערת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א שם.</ref>), תבוא האהבה בדרך ממילא<ref>ראה מגיד דבריו ליעקב (קה"ת, תש"ע) הוספות סימן כז. וש"נ.</ref>. בדומה לכך מובא מאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]: {{ציטוטון|מצות ואהבת היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את האהבה, ומה שיבוא מזה אין זה מעיקר המצוה}}<ref>שני המאורות חלק ב ס"ב (ל, ב).</ref>. אמנם, אין כוונת ביאור החסידות לומר שהציווי הוא רק על ההתבוננות, והתוצאה אינה נוגעת - שהרי הציווי הוא על האהבה, ולא על ההתבוננות - אלא, שההתבוננות '''בהכרח''' מביאה לאהבה, שהיא המצוה<ref>ד"ה באתי לגני תשכ"ח סעיף ז. ש"פ שופטים תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 238).</ref>. התבוננות זו המביאה לאהבה היא עיקר ענינה של [[תורת חסידות חב"ד]], וזו מהסיבות להכרח הגדול ב[[לימוד החסידות]]<ref>[https://chabadlibrary.org/books/1200920215 אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק יח, אגרת ו'תשיז]. ועוד.</ref>. זו גם הסיבה שגם נשים מחוייבות בלימוד חסידות, כי גם הן חייבות במצות אהבת ה', שזו הדרך אליה<ref>שיחות י"ט כסלו תשכ"ט. י"א ניסן תשמ"ב. ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ג. ועוד.</ref>. עוד מבואר ב[[תניא]]<ref>פרק מד.</ref>, כי אף מי שנדמה לו שהאהבה שאליה הגיע היא כח [[דמיון|דמיוני]], לא יחוש, מכיון שבאמת מיוסדת על אהבתו האמיתית לה' [[אהבה מסותרת|המסותרת בליבו]].
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)