עריכת הדף "אויר" (פסקה)

==יסוד הרוח==
בספר יצירה מבואר כי העולם נברא באותיות [[אמ"ש]], והם [[מים]] מימין [[אש]] משמאל ואויר בנתיים ו[[עפר]] למטה{{הערה|מגן דוד ערך ש}}.

מסיבה זאת, בחינת [[זעיר אנפין]] נקרא בשם אויר. לפי שהוא ב[[קו האמצעי]] של ה[[ספירות]], העומד תחת הכתר ובכך הוא ממוצע המחבר שני הפכים.

אחד מאופני סדר עמידת הספירות, הוא בשלשה קוים חח"נ ([[חכמה]] [[חסד]] [[נצח (ספירה)|נצח]]) מימין, בג"ה ([[בינה]] [[גבורה]] [[הוד]]) משמאל, כדת"י ([[כתר]] [[דעת]] [[תפארת]] [[יסוד]]) באמצע, והוא בחינת אויר, להיותו ממוצע המחבר שני הפכים - קו הימין וקו השמאל.

כדי שהקו האמצעי יוכל לחבר שני הפכים אלו, צריך שיהיה בו גילוי שלמעלה משניהם, שיוכל להאיר בהם ולהביאם לידי ביטול ויציאה מגדרם - שיסבלו זה את זה, ויתחברו ביחד. ומאחר שהקו האמצעי עומד תחת הכתר - בחינת [[אור אין סוף|אין סוף]], ויש בו המשכה מבחינת כתר, ונקרא אויר המחבר את שני קוי הספירות ההפכיים.

וכמו האויר ([[יסוד הרוח]]) בגשמיות, שהוא ממוצע בין האש והמים, ולכן יש בו דקות שלמעלה גם מהאש, כך גם בחינת ז"א שמחבר וממשיך מבחינת כתר - [[רצון העליון]] - אל בחינת נר מצוה בדוגמת האויר המאפשר את אור הנר, ובלעדו לא יאיר.

זאת אומרת - בחינת [[אותיות]] המחברות ומביאות את שכל התורה מההעלם אל הגילוי{{הערה|סגל, על פי [[תורה אור]] דף מג, עמוד ב.}}.