עריכת הדף "אורות דספירות - פשיטותם וציורם" (פסקה)

==תיווך הרמ"ק והאריז"ל==

כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה ה[[רמ"ק]] יותר לומר שהאורות פשוטים ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). אך לפעמים המובן ב[[פרדס]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.}} מה[[רמ"ק]] שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע {{הערה|בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד}} שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם. בהבנה זו נמצא שה[[קו]] בא מכח הגבול שבאור ([[עשר ספירות הגנוזות]]) וכשנמשך בכלי, הכלי מצייר את האור, כל אור לפי שרשו ב[[עשר ספירות הגנוזות]].

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] {{הערה|ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.}} בין השיטה של ה[[מנחם ריקאנטי|ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של [[המערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] (הריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)

====מקורות {{הערה|ראה דרוש ג' שיטות}} שהאריז"ל נוטה לומר שאורות מצויירים====

א. מבאר {{הערה|ע"ח שער הקודים פ"א}} שב[[עקודים]] ישנם עשר אורות. אם יש בכלי עשר אורות זה מוכיח שהאור מצוייר.

ב. ב[[עתיק]] "לא יש ענין הכלים כלל." האריז"ל כותב{{הערה|ע"ח שער עתיק פ"ג}} שישנם [[ע"ס]] בעתיק. ה"ז הוכחה ברורה שיש [[ספירות]] באור שלפני ה[[צמצום]].

===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל===

לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כ[[יש מאין]]) לפי שנמשכים מה[[רשימו]], וגם נמשכים הם ע"י [[התעבות האור]] לאחר ה[[צמצום]] נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.

יש לציין שכמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות פשוטים]]

===אחליפו דוכתייהו===
בכמה מקומות בדא"ח מובא המושג ד[[אחליפו דוכתייהו]] כראי' להוכיח שהאורות מצויירים (בשיטת הרמ"ק והאריז"ל).