עריכת הדף "אליהו יוסף ריבלין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד כנראה בעיירה [[אולע]] שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ול בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]].

למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראו לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}.

בשנת [[תר"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 18 שנים.

מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר{{הערה|אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.