עריכת הדף "אניפולי" (פסקה)

==תולדות העיירה==
העיירה הוקמה על בסיסה של התיישבות קיימת, והוכרזה כעיירה בשנת תקכ"א. למרות שההתיישבות בתחילתה הייתה נוצרית-קתולית, עם השנים התחלפה אוכלסיית המקום, ובסביבות שנת ת"ר, הגיעה האוכלוסייה היהודית לכדי 1,800 משפחות יהודיות שהיו רוב תושבי העיירה, והתפרנסו ממפעל לייצור בד, ומעבודה חקלאית.

ההתיישבות בעיירה הייתה מחולקת לשני צידי הנהר שחצה אותה{{הערה|כיום שני צידי הנהר נחשבים לשני עיירות שונות, כאשר הצד הצפוני קרוי בשם אניפולי, והצד הדרומי נקרא בשם "היילניקי" (באוקראינית: Глинники, באנגלית: Hlynnyky).}}, על פי המסורת החסידית, [[רבי זושא מאניפולי]] התגורר מצידו האחד של הנהר, ורבי [[יהודה לייב הכהן]] התגורר מצידה השני. כאשר קיבלו שני הצדיקים את [[ספר התניא]], הייתה זו שעת ערב, וכל אחד משני הצדיקים לא יכל לכלוא את התרגשותו מהקריאה בתכנים העמוקים של הספר, ויצא לכיוון ביתו של חברו על מנת לחלוק עימו את התפעלותו, וכך נפגשו על אם הדרך, והחלו לרקוד בשמחה{{הערה|1=סופר בשם ר' [[איצ'ע דער מתמיד]] והובא בשמו בספר [[שיעורים בספר התניא]] של הרב [[יוסף ויינברג]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19841&st=&pgnum=26 לקריאת הסיפור באידיש], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?26490&$201306022007625 לקריאת הסיפור בעברית].}}.

תושביה היהודים של העיירה היו בעלי אמונה תמימה, ומרוב אמונתם לא היו מחזיקים רופא בעיירה, וכאשר אחד התושבים היה נחלה היו התושבים מתפללים בעבורו עד שהיה מבריא{{הערה|1=רבי יהודה לוין, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144191&$201306021803656 חסידים מספרים], עמוד 40, 'הפרופסור מאניפולי' (סיפור קיד).}}.