עריכת הדף "אתחלתא דגאולה" (פסקה)

== המדרש וההלכה ==
מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין{{הערה|צח, א}} אומר ה[[אמורא]] [[רבי אבא]] בקשר לדברי הפסוק{{הערה|יחזקאל לו, ח}} "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך [[קץ]] מגולה מזה" כש[[רש"י]] על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]].

תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו. ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[בני ישראל|ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[מעריב]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש שכאשר ניסה להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]] חל מפנה מפתיע בטון דיבורו של הרבי, הרבי אף הלם באגרופו על השולחן ונקב בשם רב מסוים (ש[[הרבי הריי"צ]] העריך וכיבד) וקבע חד משמעית כי אותו רב טעה בנושא}}.

את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי [[חז"ל]]{{הערה|איכה רבה פ"א, נא ותלמוד ירושלמי ברכות פ"ב, ה"ד}} שמיד עם החורבן ב[[תשעה באב]] נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה ה[[גלות]] המרה ועד שרובו של [[בית המקדש]] נשרף לאחר מכן, למחרת [[תשעה באב]]{{הערה|תענית כ"ט, א}}.

את דברי חז"ל על פריחת הצומח ב[[ארץ ישראל]] מפרש הרבי{{הערה|[[יחידות]] הרבנים הראשיים לאה"ק בשנת [[תשמ"ד]]- בצל החכמה ע'206}} שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן ה[[גלות]] ובסמיכות ל[[גאולה]] אך לא שהתחילה כבר הגאולה{{הערה|וראה בס' בין אור לחושך ע' 110 שהוכיח כן מהמשך דברי הגמרא שם ומדיוק לשון רש"י שכותב שאז רק "'''יקרב''' הקץ"}}. במקום אחר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ד ע' 1119}} פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי [[הפצת מעיינות]] ה[[חסידות]], אשר כשתושלם התפשטות ה[[חסידות]] ב[[עולם הגשמי|עולם]] תבוא הגאולה - כדברי ה[[משיח]] ל[[בעל שם טוב]] המפורסמים. 

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב"ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה ל[[דוד בן-גוריון]]. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[עם ישראל|ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלושת השלמויות#התורה|שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]].{{הערה|אג"ק כ' ע' קי"א}}

עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים [[תרי"ג מצוות]]. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.