עריכת הדף "בלתי מוגה" (פסקה)

== בדור השביעי ==
בשונה מהרביים הקודמים שנהגו להעלות בעצמם את תורתם על הכתב, כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[הרבי]] הועלו על הכתב על ידי [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן{{הערה|הרב [[יואל כהן]] סיפר, שכאשר ביקש ממנו הרבי את ההנחה מהמאמר הראשון - [[באתי לגני]] הוא ניסה לבקש מהרבי שיניח את המאמר בעצמו, אך הרבי לא הסכים ובסופו של הדיון אמר לו: "איך וועל זעהן, דו טראָג אריין וואָס דו האָסט, און אויב איך וועל האָבן צייט וועל איך זיך משתדל זיין געבן בכתב" (נראה, אתה תכניס את ההנחה שלך ואם יהיה לי זמן אשתדל לתת את המאמר בכתב).}}. השיחות הבלתי מוגהות מודפסות בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות המוגהות - המודפסות (בדרך כלל) בעמוד בעל שני טורים.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, במכונת כתיבה או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.

ביטוי חריג נכתב על ידי הרבי כשנאמר לו על שיעור שנקבע במאמריו הבלתי מוגהים{{הערה|מצילום כתי"ק - תשורה קיץ תש"ס מש' פישער ע' 43}}: {{ציטוטון|מליאות בשגיאות - הנוגעות גם '''בעיוות''' התוכן - האומנם כבר למדו כל תורת דא"ח שבדפוס שבכתב המוגהים ולא נשאר אלא הנ"ל?}}.

עם הזמן נוצר דור של "[[חוזר]]ים" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה".

על פי השמועה{{מקור}}, בעת תחילת ההוצאה לאור של "[[תורת מנחם התוועדויות]]" בשנת [[תשנ"ג]] אישר הרבי להסתפק באיזכור בודד בתחילת כל [[שיחה]] או [[מאמר]] שמדובר בבלתי מוגה.