עריכת הדף "ברכת אירוסין" (פסקה)

==מקור וגדר הברכה==
בתקופה קדומה היה נהוג ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] שזוג מאורסים היו מתייחדים בין האירוסין לנישואין, ולפי הגמרא{{הערה|[[מסכת כתובות]] ז', ב'.}} בגלל זה, ברכו בשעת האירוסין ברכת חתנים{{הערה|ולא ברכו ברכת ארוסין כלל. ראו להלן.}}. אך ב[[הגליל|גליל]], ומאוחר יותר בכל מקום, לא היו מתייחדים עד לשעת ה[[חופה]] (בה היו מתייחדים), ולכך הייתה אסורה עד לכניסתה לחופה, ואז היו מברכים את ברכת הנישואין.

ברכת האירוסין מופיעה בתלמוד{{הערה|בבלי, מסכת כתובות, ז', ב'.}} והיא עוסקת באיסור של הכלה לחתן אחרי הקידושין ולפני החופה, כלומר בתקופת האירוסין. ההיתר אחרי הברכה, מורכב משני השלבים גם יחד, ה[[קידושין]] וה[[חופה]], שכן לפי ההלכה לא ניתן להינשא בלא קידושין.

בימי [[הראשונים]] החל להתפשט המנהג לאחד את הקידושין והנישואין ולקיימם באירוע אחד, וכך מקובל היום.