עריכת הדף "גאורגיה" (פסקה)

==היסטוריה==
בשנת [[תקמ"ג]] נחתם הסכם בין גיאורגיה ורוסיה, על פיו הפכה למדינת חסות של רוסיה, ובשנת [[תקס"א]] סופחה על ידי הצאר פאבל הראשון לאימפריה הרוסית, ויורש העצר של גיאורגיה הודח ותחתיו הוקמה ממשלה בראשות הגנרל הרוסי איוון פטרוביץ' לסרייב.

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בעיצומה של מלחמת האזרחים ברוסיה, הכריזה גאורגיה על עצמאות מדינית, אך כעבור שלוש שנים בלבד תקף הצבא האדום את גאורגיה וכבש אותה, וכונן במדינה משטר בובות פרו-קומוניסטי. הגיאורגים עצמם המשיכו להתקומם ולהתמרד כנגד השלטון החדש, אך אלו דוכאו ביד אלימה, ותחת משטרו של סטלין, שהיה גאורגי בעצמו, נרצחו כ-100,000 גאורגים בטיהורים פוליטיים הגדולים אותם ערך סטלין.

בתקופת הביניים, כאשר ממשלת גיאורגיה כבר הבחינה באסון הפלישה המתקרב, אחד מהעובדים בשירות המדינה סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי [[הרש"ב]] שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב. לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע ב[[תשעה באב]] של אותה שנה{{הערה|הרב [[אלישיב קפלון]], [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1851, עמוד 67.}}. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב{{הערה|שם=הרש"ב 2|1=הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'[[התוועדויות]]' [[תש"נ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=72&hilite= כרך ב עמ' 50 הערה 67] וב[[ספר השיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15986&st=&pgnum=205&hilite= תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79]:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"}}{{הערה|אוצר החסידים ארץ הקודש {{מקור|עמוד}}}}.

לאחר התפרקות ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, הפכה גיאורגיה למדינה עצמאית.

====יהדות גאורגיה====
לפי חלק מההערכות ההיסטוריונים, ראשית של הקהילה היהודית בגאורגיה החלה לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]], בגלות מסופוטמיה, ובימי [[נבוכדנאצר]]. באופן מסורתי, לאורך כל ההיסטוריה, התגוררו תושביה היהודים של גיאורגיה בשכונות נפרדות.

תושביה היהודים של גיאורגיה, היו הנתינים הראשונים בברית המועצות שניהלו תעמולה פומבית ליציאה מגבולות המדינה ועלייה לארץ ישראל, הן באמצעות פניה ישירה למזכיר הכללי של [[האו"ם]] במכתב שהתפרסם כ'מכתב 18 המשפחות', והן בשביתת רעב של קבוצה גדולה בסמיכות למרכזי השלטון במוסקבה, כשבסופו של דבר פעולתם הביאה לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, שהחלו לאפשר באופן חופשי יותר עליה לארץ הקודש.

לאורך השנים כ-30,000 מיהודי גיאורגיה עלו לארץ הקודש, כשאחוזים קטנים יותר היגרו למדינות אחרות. כיום מוערך מספר התושבים היהודיים במדינה בכ-15,000 איש.

בקרב יהודי גיאורגיה מדובר ניב פנימי של השפה הגיאורגית, המכונה 'גאורגית יהודית'.