עריכת הדף "דובער יהודה לייב גינזבורג" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[דוברובנה]] בסביבות שנת [[תק"צ]] לאביו ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]].

כילד, למד ב[[חיידר]] עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ועם רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]], ה'מגן אבות' מקאפוסט, וכמה שהיה מהיר תפיסה, לא הצליח להשיג בידיעותיו ובלימודו את אדמו"ר המהר"ש{{הערה|פעם אירע שאדמו"ר הצמח צדק בחן גם אותו על לימודו, והוא פרץ בבכי והשיב כי הוא מבקש להצליח בלימוד, וכמענה סיפר לו הצמח צדק מה ששמע מאדמו"ר הזקן ששמע מהמגיד ממעזריטש, שמה שר' זושא מאניפולי יכול לעשות בדמעותיו הקדושות והטהורות - אפילו צדיק וגאון לא יכול להשיג בידיעותיו ובגאונותו".}}.

לאחר נישואיו, שלח ידו בעסקים והתיישב בעיר [[מוהילוב]], ולצד הצלחתו בעסקים נודע כלמדן שהיה בקי בנגלה, בחסידות, ובספרי החקירה.

נמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועל מנהיגי הקהילה החסידית במוהילוב, וניצל את מעמדו וידיעותיו כדי להגן על קהילתו מפני רוחות ההשכלה שהחלו לנשב באותה תקופה.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לאדמו"רי חב"ד-קאפוסט, ומספר פעמים אף שימש כנציגו של רבי [[שלמה זלמן מקאפוסט]] בעניני עסקנות הכלל.

פרסם מאמרי הגנה מפני המשכילים בעיתונות היהודית.

עסק בין השאר בהדפסת ספרי אביו 'דברי נחמיה', כאשר בספר נכללים גם חידושי תורה שלו.

נפטר בי"ט אדר א' [[תרנ"ד]]. ברישום הפטירה צוין שהוא בן 77{{הבהרה|איזה רישום? לא מסתדר כלל עם הנכתב למעלה}}. הניח כתב יד על מסכת אבות<ref>הצפירה 2.3.1894.</ref>.