עריכת הדף "דמי מעמד" (פסקה)

==יסודות התקנה==
נתינת כסף מהחסידים לצרכי החזקת בית הרב, הייתה נהוגה כבר מראשית התייסדות החסידות.

עצם נתינת הכסף עבור החזקה בית הרב, הופכת את הנותן לחסיד, כפי שענה [[אדמו"ר הזקן]] לר' [[נחמן מברסלב]] בשעה שנפגשו, במענה לשאלתו האם זה נכון שיש לו 80,000 חסידים, שאכן הדבר ייתכן היות והרבה מחסידיו משמשים כמלמדים ומחזיקים [[קופת צדקה]] עבור 'דמי מעמד' והם מחנכים את תלמידיהם להשתתף גם הם, וממילא גם ילדים אלו נחשבים לחסידים שלו{{הערה|1=[https://toratchabad.com/פגישתם-של-אדמור-הזקן-ורבי-נחמן-מברסלב פגישתם של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן מברסלב].}}, וכך גם עורר הרבי את החסידים ב[[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו הידוע בפריז]], שעליהם לקשר את היהודים בסביבתם עם הרבי על ידי כך שישפיעו עליהם לתת 'דמי מעמד', וכפי שחיזק הרבי את דבריו במכתב שיגר לאחר מכן למשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

בזמן אדמו"ר הזקן, כשכתבו בנוגע לדמי מעמד לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש, קישרו זאת עם במכתבים עם מסחר אתרוגים מפני יראת המלכות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4248012/jewish/-.htm מכתב כ"ז שבט תשכ"ג, ובהערות שם].}}.

בשנת [[תרפ"א]], בתחילת נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] - החלה נתינת דמי המעמד בצורה מסודרת, על ידי [[קופת רבינו]] והאחראיים עליה היו הרבנים [[יחזקאל פייגין]] ו[[אלחנן דב מרוזוב]]. [[הרבי]] העניק יחס של חיבה מיוחדת לתקנה זו, והפציר פעמים רבות בזקני החסידים לעסוק בענין זה, ולדאוג שכמה שיותר יהודים ישלחו 'דמי מעמד' לאדמו"ר הריי"צ, ובאמצעותם - [[התקשרות|יתקשרו אליו]].

בשנת [[תרצ"ו]] עברה הקופה לידי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]], ובשנת [[תש"ו]] הפכה לקופה נפרדת בהנהלת הרב [[משה לייב רוטשטיין]].

בשנת [[תש"ט]] מונה הרב [[שמואל דוד רייטשיק]] ל[[שד"ר]] רשמי של הקופה, בשנת [[תשי"ד]] עברה האחריות לידי [[מחנה ישראל]] ומשנת [[תשנ"ד]] נפרדה המגבית ועברה ל[[קופת רבינו]].

במכתבי אדמו"רי חב"ד מכונה המעמד בשם 'נפנה' כשכל אות מהמילה 'מעמד' מוחלפת באות שלאחריה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/309&search=נפנה ראו לדוגמה] מכתב הרבי לחסיד ר' [[בן ציון שם טוב]] ובהערות המו"ל בשולי הגליון שם.}}.

הרבי הורה שאין לדקדק ממי מקבלים את דמי המעמד, היות שהרבי הוא נשיא של כלל ישראל, וציין שאיסוף הכספים צריך להיעשות בדרך כבוד, ודימה ענין זה להקרבת ביכורים. כמו כן הורה הרבי שצריך לנצל את הענין של דמי מעמד לקרב באמצעותם את הנותנים לכללות הענין של [[התקשרות]] לרבי וקיום הוראותיו{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד קיז.}}.

כשאחד החסידים עשה מסע סביב העולם כדי לאסוף דמי מעמד עבור הרבי הביע הרבי את חוסר שביעות רצונו מכך בפני החסיד ואף התבטא על כך ב[[יחידות]] לחסיד אחר{{הערה|ר' [[שמואל חפר]].}}: "זו פראות"{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב שמואל חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד עמ' 59.}}.

כששוחח הרבי עם ר' [[דובער יוניק]] על הוצאות מיותרות הורה לו הרבי דמי מעמד לתת כפי יכלתו{{הערה|"אם אתה נהנה, אזי על ידי טרחה או על ידי התקשרות אבל לא בכסף, הרי אין לך את היכולת לעת עתה. כשתהיה גיבור עם הזמן. נותנים מעמד 18 סנט או 35 סנט אבל לא יותר מהיכולת". רשימת ר' [[דובער יוניק]] מיום שני לפרשת מקץ, א' דחנוכה תשי"ב. {{כפר|הרב משה מרינובסקי|"הקב"ה הוציא אותך מרוסיה והביא אותך לכאן"|2108|46|תשפ"ה}}}}.