לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
הגהת סת"ם
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מקור הדין== הגמרא בכתובות{{הערה|יט ע"ב.}} אוסרת להשהות ספר תורה שאינו מוגה משום "אל תשכן באהלך עולה"{{הערה|איוב יא יד.}}, ונפסק בשו"ע{{הערה|יו"ד רע"ט.}}: '''א.''' אסור להשהות ס"ת שאינו מוגה יותר משלושים יום (אלא או יתקן או יגנוז). '''ב.''' ס"ת שנמצא בו ג' טעיות אסור לקרות בו עד שיגיהנו כי הוא מוחזק במוטעה. אמנם נחלקו האחרונים '''בטעם''' חיוב הבדיקה אם הוא מדאורייתא{{הערה|משמעות הבני יונה והקול יעקב על יו"ד רע"ט, שכתבו שאיסור השהיית הספר חל מיד משגמר הסופר לכתוב את הספר, ועד שלא יבדק אין לו חזקת כשרות ואסור לקרוא וללמוד בו.}}, או משום שהמציאות היא ששכיח ביותר שהסופרים טועים{{הערה|דעת החת"ס והדעת קדושים.}}. ועל כל פנים נטו האחרונים (אגור, שו"ת שבט הלוי ועוד) להחמיר בזה ביותר (היינו, לאסור לקרוא בספר שלא נבדק).
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)