עריכת הדף "הכרה והרגשה" (פסקה)

=כללות עניינם=
לכל אחד מהכוחות חכמה ובינה יש מעלה וחסרון, כח הדעת הוא ממוצע המחברם ומשלים החסרון שבשניהם.

:מעלת '''החכמה''' היא ראיית מהות הדבר, וחסרונה היא בהסברת הדברים. הדבר דומה לאדם שראה דבר בעיניו: לעצמו הוא ברור ופשוט, אך לחבירו איננו מצליח לתארו.
:תכונת '''הבינה''' היא 'לתפוס' את הרעיון, והוא על ידי שמגבילה ומסבירה מכל צדדיו – ולכן ככל שההשגה גדולה וטובה ובהירה יותר הרי זה דוקא משום שהיא מגבילה יותר את השכל, וממילא מרוחקת ממנו ו'מגושמת' יותר.
:עניין '''הדעת''' הוא התקשרות ודביקות. כשהאדם מקשר עצמו בכח, ונועץ את מחשבתו בעניין מסויים בחוזק ובהתמדה מתחברות החכמה והבינה זו בזו: ראיית הנקודה של החכמה נתפסת בהשגת הבינה, והשגת הבינה תופסת בהברקת החכמה, ואז נולדת מהות חדשה: '''הכרה''', והיא מביאה ל'''הרגשה'''.