עריכת הדף "המשך והחרים" (פסקה)

==אודותיו==
[[הרבי]] מבאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.}}, שעניינו של המשך והחרים (וכן של [[המשך וככה תרל"ז]]) קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו ([[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"א ע' 80).}}.

ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:

{{ציטוטון|הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעיתים תכופות השמיטו - ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר - התחלה וסיום כל מאמר - מלבד המאמר הראשון - למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, '''לכתחילה''' בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים"}}.