עריכת הדף "הסגת גבול" (פסקה)

==מקור הדין==
בתורה נאמר{{הערה|ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד}}{{ציטוטון|לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל"|}}. [[רש"י]] מפרש שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול{{הערה|ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.}}: {{ציטוטון|"ארור מסיג גבול רעהו"|}}.

ועוד נאמר{{הערה|ספרי, שם}}: "מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי ר' יהושע ודברי ר' יהושע בדברי ר' אליעזר... שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר: 'לא תסיג גבול רעך'".

בפשוטם של הדברים מתייחס הציווי רק לגזל קרקע בארץ ישראל, שמכיון שיש ליהודי שייכות אמיתית בקרקע - מה שאין כן בסתם קרקעות בחו"ל, שאינו עובר אפילו על [[גזל]], שכן לא שייכת תפיסה בגוף הקרקע.

פרק לא יחפור במסכת [[בבא בתרא]] עוסק בהרחבה בדיני האיסור.

עם זאת, דין הסגת גבול נדרש ומושאל{{הערה| ספרי על ספר דברים, פרק יט, פסוק יד. רוקח, הובא בתשובות מהרש"ל, תשובה פט}} לרבות אף לכל פעולה אחרת המסיגה ומצירה את 'גבולו' של השני, כגון פתיחת עסק מתחרה בתחומו.