עריכת הדף "הפלה" (פסקה)

==בהלכה==
באופן כללי, ההתייחסות בספרות התורנית להפלה היא כאל הריגת העובר, ובשל כך על פי רוב הדבר יהיה אסור באיסור חמור, וכמו שהגמרא כותבת במפורש בנוגע לגוי שהורג את העובר, שחייב עליו מיתה{{הערה|סנהדרין נז, ב. רבי ישמעאל לומר זאת מהפסוק 'השופך דם האדם באדם דמו ישפך', שהעובר הוא 'דם האדם (ש)באדם'. ומגמרא זו עצמו לומדים שאין זה כמו רצח ממש, כיון שיהודי שהרג את העובר אינו נהרג עליו.}}.

עם זאת, המשנה במסכת אהלות{{הערה|פרק ז' משנה ו'.}} מתירה להרוג את העובר וזאת בתנאי שהוא עדיין לא יצא לאוויר העולם, אך באם החל לצאת לאוויר העולם, אפילו אם הוא מסכן את אמו והיא עלולה למות אם תשלים את תהליך הלידה כולו - אסור להרוג את העובר, "שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ".

על פי שיטת הרמב"ם, ההיתר להרוג את העובר לפני שיוצא לאוויר העולם, הוא מפני שהעובר "הוא כרודף אחריה להורגה"{{הערה|הלכות רוצח ושמירת נפש, א', ט'.}}, וכן נפסק בשולחן ערוך{{הערה|חושן משפט סימן תכ"ה, ב'.}}.

בין הפוסקים המקלים, ישנם שיטות שבארבעים יום הראשונים להריון דין המפיל קל יותר, כיון שעד ארבעים יום העובר נחשב כמו 'מיא בעלמא'{{הערה|יבמות סט, ב. וראו מנחות צט, ב "נשמה נוצרה בארבעים".}}.

למעשה הפסיקה המקובלת היא שהפלת מותרת רק במקרה שהעובר מסכן את חייה של האמא, וזאת על פי ההגיון שבלאו הכי הוא אינו נפש בפני עצמו כיון שחייו תלויים בחיי האמא, וכאשר הוא מסכן את חייה הוא נחשב ל'רודף' יותר ממה שהאמא מסכנת את חייו, וזהו המקרה היחיד שמותר להפיל באופן יזום וכל הפלה אחרת נחשבת כרציחה ממש{{הערה|"אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות ב'.}}.

על פי הלכה, במקרה והיתה הפלה של העובר לפני שמלאו חודשיים להריון - באם הנולד אחריו הוא בן, דינו כבכור והוא מחוייב ב[[פדיון הבן]], אם גיל העובר היה בין חודש לחודשיים עורכים פדיון ללא ברכה, ואם היה מעל לשלושה חודשים, לא עורכים פדיון{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=22966&CategoryID=68 פדיון הבן לאחר הפלה] באתר צעירי חב"ד].}}. לגבי שאר הדינים{{הערה|כגון תענית בכורות בערב פסח, ירושה, וכו'.}}, הילד החי שנולד ראשון נחשב לבכור{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=21431&CategoryID=68 הפלה ותענית בכורות] באתר צעירי חב"ד.}}.