עריכת הדף "זאב וולף מצ'רני-אוסטראה" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לרבי נפתלי צבי לפני שנת תקט"ו, וזכה כבר בילדותו להסתופף בצילו של [[המגיד ממעזריטש]] כשהגיע אליו לראשונה בגיל 8, והמגיד קירבו בחיבה מיוחדת ואיפשר לו לשהות בביתו גם בזמנים בהם לא איפשר לתלמידים אחרים.

כיהן כרב וכאדמו"ר בעיר צ'רני-אוסטראה ובקופיל הסמוכה.

נטל חלק במאבק על השחיטה החסידית הנפרדת.

לאחר פטירת המגיד, התקשר לרבי משולם פייביש מזבאריזא, בעל 'יושר דברי אמת' והיה כרוך אחריו מאוד, ולאחר פטירת רבו - עלה לארץ הקודש בראש קבוצה של חסידים, כשהיתה זו העליה החסידית הרביעית{{הערה|קדמו לה העליה הראשונה בשנת תקכ"ח בראשות רבי נחמן מהורודנקא ורבי מנחם מענדל מפרמישלן, העליה הגדולה בשנת תקל"ז בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק, והעליה השלישית בשנת תקנ"ה בראשות רבי יעקב שמשון משיפטקובה.}}.

בשלהי קיץ [[תקנ"ח]] יצא במסעו לארץ ישראל, ובדרך פגש ברבי [[נחמן מברסלב]]. בתקופה הראשונה להגעתו התגורר ב[[חיפה]], ומאוחר יותר{{הערה|לאחר חג הסוכות תקנ"ט.}} קבע את מגוריו בעיר הקודש [[טבריה]] והצטרף לקהילה החסידית שהתהוותה במקום.

אחר פטירת חברו רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בשנת [[ה'תק"ע]] (1810) מילא את מקומו בהנהגת החסידים בטבריה ועמד בקשרי מכתבים עם ראשי תנועת החסידות בחוץ לארץ כדי שהללו יתמכו כלכלית ביישוב החסידי בארץ.

נפטר ב[[ה' באדר]] [[תקפ"ג]] (1823), ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]], בסמיכות לרבי אברהם מקאליסק.