עריכת הדף "זושא פוזנר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אדר]] [[תרצ"ו]] באליזבת' ניו ג'רזי, לאביו ר' [[שלום פויזנר]] ולאמו מרת חיה. בילדותו עברו הוריו ב[[שליחות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[שיקגו]], שם זכה להיות אצל אדמו"ר הריי"צ כש[[ביקור שיקגו (תש"ב)|הרבי הגיע לשיקגו]].

בקיץ תש"ג עברו הוריו בשליחות אדמו"ר הריי"צ לישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג|אחי תמימים בפיטסבורג]].

לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית ב-770]], ונכנס יחד עם אחיו ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. זכה, והיה בסמיכות לרבי ב[[הסתלקות אדמו"ר הריי"צ|הלויית אדמו"ר מהוריי"צ]].

זכה להיות מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תשט"ז]], לאחר ה[[רצח בבית ספר למלאכה]]. הרב פויזנר קיבל מברק מ[[הרבי]] להישאר בארץ הקודש, בעוד שכל השלוחים חזרו בחזרה ל-[[770]]. לאחר כשנתיים שב הרב פויזנר ל-[[770]], והרבי הורהו להשתלב בעבודת החינוך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], תוך הדרכות מפורטות על מהות העבודה.

ב[[התוועדות]] שנערכה טרם יציאתו לארץ הקודש, ב[[ט' אלול]] [[תשח"י]], על ידי [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צא"ח דארצות הברית]], נכנס הרבי ונשא דברים קצרים, בהם התבטא בביטויים נדירים על אלו העוסקים בעבודת החינוך בשליחותו, ובירך את ר' זושא פויזנר בברכות מאליפות. השיחה הוגהה על ידי הרבי ונדפס בקונטרס בפ"ע. נקודה מאותה שיחה גם הוגהה כשיחה לפרשת תצא והיא מובאת ב[[לקוטי שיחות]] חלק ב' בהוספות.

בארץ למד אצל ר' [[חיים שאול ברוק|שאול ברוק]], ועבד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבה בלוד]].

משהגיע לגיל חתונה, התחתן עם יהודית{{הערה|נפטרה י"ד אלול תשע"ט}}, לבית כיבודי. ועבד כמנהל בית ספר חב"ד [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בברוש. אח"כ המשיך לעבוד בישיבה בלוד.

בתש"ל עבר לשנתיים לחזק את הישוב ב[[נחלת הר חב"ד]]. אז עבד כמנהל [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]]. לאחר מכן חזר לישיבה בלוד. יחד עם עבודתו בישיבה עבד כמנהל מחלקת החינוך של מועצה אזורית עמק לוד, ששוכנת בבנין בכפר חב"ד.

ר' זושא הי' מחשובי משפיעי אנ"ש בארץ הקודש. התוועדויותיו בהם הי' מדבר על שיטתו -שסוכמה לימים בספרו לאו כפשוטו - סחפו אליהם רבים.

פעל רבות ללא חת למען השמירה על המוסד הקדוש [[אגודת חסידי חב"ד (ארץ הקודש)|אגודת חסידי חב"ד]] ועל קיום רצונותיו הקדושים של [[הרבי]], על אף שסבל מכך מגורמים שהציקו לו.

בשבת קודש י"ד אלול תשע"ט נפטרה רעייתו מרת יהודית ע"ה, בת 80 היתה בפטירתה. הלוויתה התקיימה ביום ראשון בלוד, לאחר מכן המשיכה לכיוון כפר חב"ד, ומשם המשיכה לבית החיים באחיעזר, שם נטמנה.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה ממארת, ממנה נפטר בערב שבת [[פרשת בשלח]] [[י"ב שבט]] [[תשפ"ב]], סמוך להגיעו לגיל 86.

הלווייתו יצאה מ[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת בית אריה]] במרכז שכונת חב"ד ב[[לוד]], משם המשיכה ל[[כפר חב"ד]], עברה דרך [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח 770]], והוא נטמן בב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד לצד רעייתו יהודית.