עריכת הדף "זמן השקיעה" (פסקה)

==מקורו==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]] מובא{{הערה|ל"ד,עמ' ב'.}}, כי זמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וכחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות" הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, אשר בלתי אפשרי לדעת, מתי זמנו במדויק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הכרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.

אזכור נוסף לגבי זמן שקיעת החמה, מצוי ב[[תלמוד ירושלמי]], שם נאמר לגבי [[זריחת החמה]] שהיא מתרחשת "כדי שתהא החמה מטפטפת בין ראשי ההרים"{{הערה|ברכות, ה"א, פ"בץ.}}. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי דין זה נוגע גם לגבי [[שקיעת החמה]]{{הערה|שם=שבת|סדר הכנסת שבת.}}.

ב[[שולחן ערוך]] נפסק שעד שקיעת החמה הוא יום, ומשקיעת החמה מתחיל זמן בין השמשות, אשר נמשך כמהלך שלשה רבעי מיל (בין 13.5 דקות עד 18 דקות), ומכאן ואילך הוא זמן צאת הכוכבים, שאז נראים ברקיע שלשה כוכבים בינונים שאינם נראים בשום אופן ביום{{הערה|א"וח, סימן רס"א.}}.

במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".