עריכת הדף "חלוקת הש"ס" (פסקה)

== תולדות החלוקה ==

עצם עניין חלוקת הש"ס הוא מנהג קדום בישראל, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש]] שלו ח"י עמ' סא-סב.}}: "המנהג הקדום בתפוצות ישראל לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה בכל עיר ועיר, ובמקום שאפשר - בכל בית-כנסת ובית-מדרש על ידי חלוקת המסכתות". וידועה השתדלות [[אדמו"ר הזקן]] בזה, וזה לשונו{{הערה|[[קונטרס אחרון - פרק ט'|קו"א בסופו]].}}: לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על פי הגורל או ברצון, ועיר שיש בה מניינים הרבה - יגמרו בכל מניין ומניין, ואם איזה מניין קטן מהכיל - יצרפו אליהם אנשים מאיזה מניין גדול, בבל ישונה, חוק ולא יעבור".

[[אדמו"ר המהר"ש]] כותב: "ולכל הפחות צריך כל אחד ללמוד מסכת גמרא בשנה"{{הערה|היום-יום י"ח אדר-ב; ובענייננו, [[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 499.}}.

על-פי זה נהגו מאז לסדר חלוקת הש"ס ביום חג הגאולה י"ט כסלו. משנת [[תרס"ג]] ואילך, מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו, הנהיגו ב[[ליובאוויטש]] חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של רבינו הזקן, ומשנת [[תשי"ג]] שוב קבע הרבי את המנהג של חלוקת הש"ס לי"ט כסלו{{הערה|ספר השיחות [[תנש"ב]] עמ' 492. ובמקור: 'תורת-מנחם - התוועדויות' [[תשי"ג]] חלק א' עמ' 216.}}.

כשהיה [[אדמו"ר הרש"ב]] בזמן חלוקת הש"ס בחו"ל, היה מודיע במברק איזו מסכת הוא לוקח{{הערה|ס' ליובאוויטש וחייליה עמ' 45.}}.

בחלוקת הש"ס כמה עניינים{{הערה|מכתב בספר השיחות [[תנש"ב]] עמ' 497.}}:

א) תלמוד תורה של המסכת אשר לקח לחלקו. ב) לימוד המסכת בתור חלק מלימוד כל הש"ס. ג) כאילו לומד (בשותפות) את כל הש"ס כולו. ד) נחשב כלימוד בעשרה ויותר. ה) מקנה ומזכה לכל אחד ואחד מהמשתתפים חלק בלימודו.

הרבי אמר {{הערה|קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו, סוף אות יב.}} כי: "מובן, שגם מי שביכלתו לסיים כל הש"ס בפ"ע בעיון – תבוא עליו ברכה ובודאי יעשה כן. אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כו"כ מישראל, בגלל כל המעלות הנ"ל".