עריכת הדף "חסידות חב"ד - קאפוסט" (פסקה)

==היסטוריה==
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}}
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה מיד לאחר הסתלקותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות יחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר [[מאמר דא"ח|חסידות]] שלו.

למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. ב[[סיפורי חסידים]] מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב"ש]] לא נהג באדמו"רות.}} ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, [[בית דין]] שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|צמח צדק]]", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שצריך למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה המהרי"ל, והסתלק ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו ל[[ליובאוויטש]] ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות איך להימנע מהמחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}.

בעל ה"מגן אבות" חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]].

נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר הסתלקותו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]].

במשך השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]].

===התאחדות החסידות===

כאשר נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] בליובאוויטש, רבים מחסידי חב"ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש.

הפילוג הסתיים סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר הסתלקות [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|האדמו"ר הרש"נ מבאברויסק]], אז התאחדו מרבית חסידי קאפוסט הנותרים תחת [[אדמו"ר הריי"צ]].

לקראת [[דור השביעי]] כל חסידי קאפוסט שנשארו הצטרפו לזרם המרכזי תחת הנהגתו של [[הרבי]].