עריכת הדף "חסידות לעלוב" (פסקה)

==החסידות בארץ ישראל==
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. 

בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}.

אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון ה[[אדמו"ר]]ים לבית לעלוב ב[[ירושלים]], הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי [[ירושלים]] ותיקון הלבוש הירושלמי על פי [[קבלה]] מיוחסים לו. נפטר ב[[תרמ"ג]].

בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל [[התורת חסד]] מחסידי [[הצמח צדק]], וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". נפטר ב[[תרע"ח]].

בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב התגורר גתקופה קצרה בקראקא, ולאחר [[הסתלקות]] אביו הגיע למלא את מקומו בירושלים. הסתלק ב[[תר"צ]].