עריכת הדף "חסידי אשכנז" (פסקה)

==היסטוריה==
ראשון חסידי אשכנז היה רבי שמואל החסיד, מצאצאי משפחת קלונימוס שפעלה כבר כ-200 שנה בגרמניה והעמידה דורות רבים של רבנים ומנהיגים בכל גרמניה וצפון איטליה. רבי שמואל נמנה על גדולי דורו, והתפרסם כחסיד וקדוש.

את סודות התורה שעבור במשפחתו מדור לדור, קיבל מרבי אלעזר החזן בעיירתו שפיירא, בשל העובדה שאביו נפטר בעודו צעיר לימים.

לכשגדל ונישא, עמד בראשות הישיבה בשפיירא, עסק רבות בתורת הנסתר, והמהרש"ל כינה אותו "חסיד, קדוש ונביא".

עיקר פרסומם של חסידי אשכנז הגיע בדור לאחר מכן, עם זריחת אורו של בנו רבי יהודה החסיד שחיבר את 'ספר חסידים'{{הערה|להבדיל מרבי יהודה החסיד למשפחת סג"ל, שפעל כמה מאות שנים אחריו בזמן [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועלה לירושלים, רכש את המגרש עליו הוקם לימים בית הכנסת 'חורבת רבי יהודה החסיד' בירושלים העתיקה.}}, כאשר בנו הגדול יותר, רבי אברהם שהיה בנו הבכור, מילא את מקומו כראש הישיבה בשפיירא.

עסק גם בקבלה מעשית, ואף ייצר לעצמו גולם שליווה אותו בנסיעותיו ושימש אותו (אך לא היה לו את כח הדיבור).

דמות משמעותית נוספת בחסידות אשכנז, היה רבי אלעזר מגרמייזא (וורמס), שחיבר את ספר 'הרוקח' וכתב ספרים רבים בהלכה ובתורת הסוד.

לתקופה זו הייתה השפעה רבה על עולם המחשבה היהודי, ומנהגים ויסודות רבים שחידשו ופירסמו, התקבלו בכל תפוצות ישראל והתקבלו בעולם היהודי כולו. בתורתם של חסידי אשכנז הושם דגש עיקרי על הנהגה לפנים משורת הדין, דרכי התשובה, סיגוף והתקדשות, דקדוק במילות התפילה וחשיפת המשמעות הפנימית תוך עיסוק בגימטריאות, שירה ופיוט{{הערה|בין הפיוטים המפורסמים שהתחברו על ידי חסידי אשכנז הוא 'שיר הכבוד' - [[אנעים זמירות (ניגון)|אנעים זמירות]].}}, ושכר המצוות.