עריכת הדף "יהושע שפירא" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ב באב]] ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, ב[[ירושלים]]. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.

בעקבות נישואיו, בהיותו כבן [[18]], עבר ללמוד בישיבת [[קוק (פירושונים)|מרכז הרב]].

בשנת [[תשמ"ד]] עבר אל [[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[שכם]], שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.

ב-[[כ"ד אייר]] [[תשמ"ט]] הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.

נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.

=== פעילותו ===
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.

פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית [[אינטרנט]] המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.

הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".

בשנת [[תשע"א]] יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.

מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".

=== ישיבת ההסדר רמת-גן ===
עם השנים התגבשה בו ההכרה כי עליו לעבור אל גוש דן, שבו היה באותן שנים מחסור בישיבות ומוסדות תורניים. 

תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.

ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.

בשנת [[תשע"ח]] העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.

=== התקשרותו לחב"ד ===
בהיותו בישיבת 'עוד יוסף חי' בשכם, התקרב לחסידות חב"ד והפך לתלמיד קרוב של [[יצחק פייוויש גינזבורג|הרב יצחק פייוויש גינזבורג]].

הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.

משתתף באופן קבוע ב[[אירועי צמאה]] בראשות וביוזמת הרב [[משה שילת]].

ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.