עריכת הדף "יוחנן טברסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ברוטמיסטריווקה (אז [[האימפריה הרוסית]], כיום [[אוקראינה]]), לרבי [[דוד טברסקי]] ולרבנית שפרה (בת הרב אברהם יהושע השיל טברסקי). למד אצל אביו. בתחילת [[המהפכה הקומוניסטית]], בשנת [[תר"פ]], נתפס במהלך הפוגרומים ונתלה על עץ, וברגע האחרון עבר שם נער צעיר שצעק לעבר הפורעים: ה"אדומים" (הבולשביקים) מגיעים, והפורעים נסו על נפשם. [[רוקח]] שהתגורר בסמיכות מקום הוריד את הנער המעולף מחבל התליה וטיפל בו, עד ששבה אליו הכרתו{{הערה|[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=611637&width=-17&scroll=0&udid=15469730539129112&pagenum=49 בחצרות בית ה' (עמ' 49-53)].}}.

בשנת [[תרפ"ו]] עלתה משפחתו, בראשות הסב [[מנחם נחום טברסקי|רבי מנחם נחום]], ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת שפת אמת של [[חסידות גור]]. למד גם בחברותא עם רבי שלום מלמד (הרב מאומן){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פנחס בן אהרן|שם=דורות|מו"ל=[[עיתון העדה]]|שנת הוצאה=תשפ"ג|עמ=17|כרך=638}}}} שהתגורר בסמוך לביתו. ב[[חמשה עשר באב]] [[תרפ"ח]] נשא את אסתר רבקה, בתו של גבאי הצדקה רבי נחמן יוסף וילהלם, שחמיו היה ממשפחת אזולאי המתייחסת ל[[רבי חיים יוסף דוד אזולאי|חיד"א]].

לאחר פטירת אביו, בשנת [[תש"י]], מונה לממלא מקומו. בתקופתו, החלה חסידות רחמסטריווקא בארץ ישראל להתמסד כחצר, לאחר שבשני הדורות הקודמים של האדמו"רים בירושלים לא התפתחה חצר סביב האדמו"רים. הוא הקים את ישיבת מאור עיניים, לזכרו של אבי השושלת רבי [[מנחם נחום מטשרנוביל]], בעל ספר "[[מאור עיניים]]". 

הוא נהג בפשטות ובמאור פנים עם תלמידיו. נודע כמתמיד. היה פוקד רבות את [[הכותל המערבי]] מאז שחרורו בשנת [[תשכ"ז]].

נקבר ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] אדמו"רי רחמסטריווקא ב[[הר הזיתים]].