עריכת הדף "יוסף הכט" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ד שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.

התחתן עם טילא הניה בתו של הרב [[שלום דובער פופאק]].

נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר [[צפת]].

בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]]. הקים באילת בתי חב"ד במבנים מפוארים, מוסדות וארגונים חב"דיים.

בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/929822 ואביטה נפלאות: תיעוד מסיומי הרמב"ם במצרים בשנים תשנ"ג ותשנ"ה]}}. בקשר לכך זכה להוראות והדרכות שונות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכר על ידי הרבי בהתוועדות.

בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]{{דרוש מקור}}.

בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}}. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל-770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת [[בשורת הגאולה]] ופרסום [[הרבי כמלך המשיח]].

בשנת [[תשנ"א]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר [[באתי לגני]] שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, אי אפשר להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא' שעניינו יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש{{הערה|בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון [[בית משיח]] ועוד}}. בשנת [[תשנ"ה]] יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] בהוצאות לאור השונות של [[תורת הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}} ואף השתתף ונאם בנושא [[נצחיות חייו של הרבי]] ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסים]] שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] באותה שנה.