עריכת הדף "יוסף הצדיק" (פסקה)

== בתורת החסידות ==
===יוסף והאבות===
חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).

לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}.

בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של
יוסף הצדיק{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}.

===ספירת היסוד===
'''יסוד''' הוא אותיות י' – סוד. 'טיפה' הנמשכת מבחינת ה'סוד'. י' היא הקטנה שבאותיות ולכן רומזת להמשכה מועטת – 'טיפה', והמשכה זו מגיעה מבחינת אור הכתר שלמעלה מעולמות – שהוא 'סוד'{{הערה|תו"א ויגש ד"ה וילקט יוסף.}}.

עניין היסוד הוא שהאב משפיע לבן טיפה '''מעצמיותו'''. היינו, מצד אחד זו השפעה גשמית בלבד, ומועטת מאד (טיפה), ונמוכה ביותר - אבל מצד שני דוקא היא בכוחה להוליד, כי אינה 'הארה' בלבד (כדוגמת שכל שמלמד האב את בנו) אלא השפעה 'עצמית' – שנותן לבן משהו מעצמותו{{הערה|ספר הערכים כרך ח' ערך 'אזוב', עמ' קב וש"נ.}}.

===פותר חלומות===
המשכה זו קשורה ליוסף הצדיק, כי יוסף היה '''פותר''' חלומות ו'פותר' הן אותיות '''תופר'''. היינו, שעניינו להמשיך (לתפור) קו וחוט דק (טיפה) מהאור הגנוז (אור הכתר, סוד) ועד לעולמות{{הערה|אוה"ת חנוכה עמ' שו-612, בא רפט-צ.}}.

===רוח מערב===
מדת התפארת היא כללות כל רוחות השמים, כי תפארת  כוללת בתוכה חסד וגבורה, ונמשכת ליסוד. תפארת עצמה היא מזרח (תחילת ההשפעה, שמשם זורחת השמש), והיא כוללת בתוכה את הצפון והדרום (חסד וגבורה), והשפעתה מסתיימת ב'''מערב – יסוד'''{{הערה|ילקוט לוי"צ על התורה – א עמ' 38.}}.
{{ערך מורחב|ערך=[[רוחות העולם]]}}