עריכת הדף "יוסף יצחק וילשאנסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]].

בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא אומץ על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]].

בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]].

לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}.

בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]].

בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מדי שבוע מוגהות בידי הרבי.

באלול [[תשל"ד]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות.

ב[[י"א שבט]] [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה.

עם הקמת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] בחודש [[אייר]] [[תשל"ז]], החל לשמש כראש הישיבה. הישיבה שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה נחשבת כיום לישיבת חב"ד הגדולה בעולם.

הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה"ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המיליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח.

הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.

תחת הישיבה שבראשותו פתח שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ושימש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.

הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].

נפטר בשבת קודש ח' באדר תשפ"ה, לאחר מחלה ממושכת והוא בן 74 שנים.

הלווייתו יצאה ביום ראשון ט' באדר בשעה 12:00 מ'בית כנסת לוי יצחק' דרך ישיבת חח"ל גדולה ונטמן בבית העלמין בצפת, סמוך למקום קבורת אימו. בהלווייתו השתתפו אלפי תלמידיו ומקורביו{{הערה|[https://www.c-live.co.il/archives/54936 לצפיה במסע ההלווייה]}}.

הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח.

===חבר אגו"ח===
בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.