עריכת הדף "יוסף יצחק פבזנר (צרפת)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לרב [[הלל פבזנר]] שכיהן כאב בית דין ב[[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].

למד ב[[תומכי תמימים המרכזית ב-770]]. בזמן לימודיו הייתה לו בעייה בריאותית, והרבי הפנה אותו לרופאו האישי כדי שיקשר אותו עם פרופסור מפורסם שיערוך לו ניתוח ללא תשלום על פי בקשתו של הרבי. מדי יום לאחר הניתוח שיגר הרבי את מזכירו לישיבה לדרוש בשלומו{{הערה|שם=בקהילה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=51470 האל"ף בי"ת של הרב פבזנר].}}.

[[נישואין|נישא]] לרבקה.

בשנת [[תשמ"א]] נשלח ל[[פריז]] על ידי [[הרבי]] והקים בעיר את 'קריית החינוך סיני' הכוללת את הקמפוסים "סיני-ליובאוויטש", "היכל מנחם" ו"כיטוב"{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1919 חנוכת הבית לקמפוס חינוכי חדש בצרפת], תשס"ג.}} ומונה כ-3,000 תלמידים{{הערה|שם=בקהילה}}. רמת הלימודים במוסדות נחשבת לגבוהה בצרפת, ותלמידי בית הספר זכו מספר פעמים בפרסי חינוך יוקרתיים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68642 קידוש ה': עיתון 'הארץ' מפרגן לחינוך החב"די בפריז].}}.

[[קובץ:הרב פבזנר בהתוועדות דידן נצח ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פבזנר בהתוועדות '[[דידן נצח]]' עם מקורבים ב-[[770]]]]
בשנת [[תשס"ה]] עברו מוסדות 'סיני' פשיטת רגל ועיקול על ידי בית המשפט של בנייני המוסדות. המוסדות היו בסכנת קריסה ועמדו למכירה בבית המשפט. להצלת המוסדות נרתמו למשימה הברונים למשפחת רוטשילד וראשי הפונד סוציאל וכמה מידידי בית הספר ובראשם ר' גבריאל ברדה, שקנו את הבניינים מידי בית המשפט. מאחר והקנייה נרשמה על שם התורם שגם מונה לנשיא העמותה המנהלת את בית הספר, היתה תקופה של נסיון השתלטות מצידו, תוך מינוי מנהל חדש ופיטור רבים מצוות בית הספר{{הערה|היפך צו המניעה של בית הדין האיזורי בירושלים.}}, מה שגרם לתלמידים רבים לעזוב{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30843 נסיון השתלטות על מוסדות 'סיני' בפריז].}}.

המפנה החל כאשר בערב [[י' שבט]] [[תשס"ט]], כתוצאה מחובות ענקיים לא יכלו עוד להחזיק מעמד, והעבירו את המוסדות חזרה לידי המנהלים כמקודם. נוספו תלמידים ותומכים חדשים שהביאו לפריעת רוב החובות, עד שבית המשפט הכריז על ביטול ההשגחה והאפוטרופסות על המוסדות. אך מאחר והבניינים נשארו עדיין בידי התורמים עם דמי שכירות וקשיים נוספים, הגיעה החלטה לצאת במבצע לפדיון הבניינים. לאחר משא ומתן במשך תקופה ארוכה, כאשר היו מוכנים למכור את הבניינים בחזרה, הבנקים (ביודעם מצב המוסדות) סירבו להעניק משכנתא לקנייה.

הודות לשליח במדינה אחרת, שיש לו היכרות קרובה ועובד עם הברון עריק דה רוטשילד בפרויקטים גדולים. על פי בקשת השליח, הלה אירגן פגישה בפריז בין הגביר לרב פבזנר וכתוצאה מזה הוסכם למכור מיד ולקבל בתשלומים פרוסים על כמה שנים בלי ריבית{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/528730/ 770: התוועדות לרגל 'דידן נצח' במוסדות סיני-ליובאוויטש בפריז].}}.

כיום המוסדות המפוארים והמפורסמים בקרית החינוך 'סיני-ליובאוויטש' כוללים ארבעה מבנים וקומפלקסים רחבי ידיים בתוככי פריז והסביבה, ומתחנכים במוסדות אלו יותר משלושת אלפים תלמידים מכל החוגים והשכבות.

[[קובץ:הרב פבזנר עם מקורבים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פבזנר בערב התרמה למוסדות עם מקורבים]]
בשנת [[תשע"ו]], בעקבות פטירת בנו הת' [[שניאור זלמן פבזנר]], הוזמן לנאום בכנס [[המעמד הגדול]] שהתקיים ב[[י"א ניסן]] בהיכל מנורה-יד אליהו, שם עורר את [[אנ"ש]] בענייני [[לימוד גאולה ומשיח]] כפי שהיה רצון בנו.

הרב פבזנר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] וכן על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים]].